במה שנראה כמו התחלה של מסורת מבורכת, התכבדתי להשתתף השבוע (שלישי, 17.1.17) במפגש שני במספר של "דאטה טאפאס", חברת הבוטיק של אייל בירן ודנה פרידמן, שניהם בעלי רקורד עשיר בשנים ובעשייה בתחום הדיגיטל בכלל ובפיצוח אתגר הביג דאטה בפרט. הכותרת של המפגש הייתה: "אתגרי הדיגיטל והדאטה בארגונים, בואו נדבר תכל'ס!"

IMG_7002

IMG_6997

מה זה אומר תכל'ס?

במקום להציג שוב מצגות שמדברות על חדשנות, על מגמות עולמיות ועל עולם מושגים תיאורטי וגבוה (נושאים חשובים ללא ספק כמקורות להשראה אבל מאתגרים הרבה יותר ברמת היישום…) המפגש הזה בא מהשטח. כשמו כן הוא, המפגש שם לעצמו למטרה להציג מהלכים ופרויקטים מעניינים של מותגים וחברות ישראליות שכולנו מכירים.

המהלכים שתוארו במפגש (ואפרט עליהם בהמשך, כולל של עבדכם הנאמן) כללו הצצה כנה ואפילו נדירה למאחורי הקלעים שהובילו להשקתם של הפרויקטים שיושבים על התשתיות של הדאטה, הדיגיטל, ולא פחות חשוב בעיני של הטרסנפורמציה המחשבתית והעסקית שהארגונים האלו עוברים. מאוד מעניין היה בעיני להיחשף לערכים, לחזון ולאסטרטגיה של כל אחת מהחברות שהציגו בבואם להתמודד עם אתגרי העידן המחובר.

מנעד הגישות, המבנים הארגוניים, קצב אימוץ הפתרונות הטכנולגויים ועצם גורם ההובלה של השינוי בתוך הארגון מחזקת את העובדה שאין מודל אחד שמתאים לכולם. כל ארגון צריך בסופו של דבר לאמץ ולהטמיע בתוכו את הטרסנפורמציה בהתאם למבנה ה- DNA שלו.

אחרי מינגלינג וארוחת בוקר משובחת במיוחד במתחם חדר פרטי בת"א, המפגש נפתח במצגת משובחת לא פחות של דנה ואייל. המצגת היוותה למעשה סיכום תובנות שהשניים הפיקו כפועל יוצא מניסיונם המקצועי והאישי ועל בסיס ליווי מקצועי של ארגונים גדולים במשק הישראלי בשנה החלופת. התובנות התמקדו בעיקר במה כן ונכון לעשות ומנגד, ממה צריך להיזהר ולהימנע. תאמינו לי, מדובר ברשימת ה- THE A LIST של התובנות שצריכה להיות ממוסגרת ותלויה בחדר של כל מי שעוסק בהובלה של טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים.

IMG_6994

IMG_7027
IMG_7029

ריכזתי עבורכם את המסרים המרכזיים והחשובים ביותר לדעתי, מניח שאייל ודנה ישתפו בערוצים שלהם את התובנות ואת השירותים שהם מעניקים לארגונים בצורה מפורטת יותר בתקופה הקרובה:

1. לדעתי התובנה החשובה ביותר היא זו: האתגר הניהולי ואני מוסיף האנושי והבינאישי בכל ארגון בטח ובטח במהלכי חדשנות הוא לפעמים המשמעותי והחשוב ביותר (שימו לב, הרבה לפני הטכנולוגיה עצמה…). ביציאה לדרך של עשייה דיגיטלית באופן טבעי יחידות שונות בארגון מושכות לכיוונים שונים מה שבהגדרה פוגע בהזדמנות אמיתית לייצר שינוי וזה פוגע בצעידה קדימה של הארגון. כפועל יוצא, מומלץ להרחיב את האינטראקציות הישירות על חשבון ועדות היגוי ותקשורת חד צדדית בדוא"ל. כשמדברים פנים אל פנים כמעט תמיד הדברים נתפסים אחרת.

2. לחפש את אנשי הכן בארגון ולשלב אותם במסע הדיגיטלי. אנשי הכן למי שלא הבין הם אותם אנשים שיודעים לזהות הזדמנויות בכל מצב, שתמיד מסתכלים על חצי הכוס המלאה, שלא נכבים ברגע שהמציאות מקשה עליהם. אנשי הכן חייבים להיות חלק אינטגרלי מהפרויקטים שלכם.

3. החדשנות הוא ערך חשוב בפני עצמו, הבעיה היא שבהרבה מקרים ארגונים נוטים לקדש את ערך החדשות עצמו במקום את הערך שהחדשנות אמורה לייצר. בסופו של דבר נוצר פער בין הצרכים העסקיים האמיתיים לבין המרדף אחרי משהו שהוא חדש אבל לא חדשני. לכן הצורך לאתגר את הארגון וההנהלה בראשה קיים והוא חשוב עבור ההתפתחות הארגונית, אבל מצד שני חשוב לחבר את האספירציות הללו למטרות העסקיות מהשטח ולא לעשות חדשנות רק לשם החדשנות.

4. הגדרת תחומי אחריות וסמכות: לכל אחת ואחד מהמשתתפים בצוותי העבודה של פרויקט בעולמות הדיגיטל והדאטה חייב להיות ברור מה תפקידם, מה תחום אחריותם ומה תרומתם לתהליך. כולנו מכירים את הישיבות השוטפות בהן מגיעים משתתפים חדשים ש"רק לצורך הישיבה מחליפים אנשים אחרים". זה מייצר סרבול מיותר של התהליך וצריך להימנע מזה.

5. מי ה owner? לדעתי זו אחת השאלות החשובות ביותר והיא שאלה שלא פשוט לענות עליה. בסופו של דבר ההנהלה חייבת לקבוע מי מוביל את המהלכים? מי הגורם המקשר, מי זה שדוחף וגורם לדברים לקרות. הגדרת הגורם המוביל היא קריטית שכן בלעדיה המהלכים יגיעו לצווארי בקבוק ולמחסומים (שקיימים בכל תהליך).

6. להיות data driven זה אומר לאפשר נגישות דמוקרטית לדאטה בתוך הארגון. זה אומר לאפשר גישה לדאטה ומעורבות לכל השותפים העסקיים בארגון: עסקי, שיווקי, שירותי. דנה ואייל הציגו את גישת "ארגז החול", לייצר סביבה טכנולוגית שבה האנליסטים יכולים לגשת, לנתח ולחקור את הדאטה בצורה חופשית, ישירה ובלתי תלויה בגורמי ה- IT, ואז נוצרת דמוקרטיה אמיתית של הדאטה.

טיפ לסיכום: צריך להפסיק ולנסות ולהגדיר ROI לכל פרויקט ומהלך דיגיטלי בנפרד. הסיבה היא שבדיגיטל הכל מתחבר ותורם לביזנס מכיוונים שונים. לרוב כנגד יעד עסקי אחד כמו הסטת פעילות לדיגיטל שהתועלות בגינו ברורות ניתן לחבר כנגדו מספר פרויקטים טכנולוגיים שונים ולסכום את עלותם. כך ניתן לייצר ROI של סיפור עסקי מלא ולא להתמודד עם ROI נפרד לכל פרויקט.

ועכשיו לחלק האמנותי: ארבעת המהלכים שהוצגו במפגש (לפי סדר ההצגה):

הראשונה שעלתה להציג היא טניה טלמון, CDDO & Business development בחברת ישראכרט:
טניה הציגה בהרחבה את המבנה הארגוני הייחודי בישראכרט ועל הקשרים ותהליכי העבודה בתוך ומחוץ לאגף הדיגיטל והדאטה. בישראכרט מבינים שהסינרגיה בין הדיגיטל לדאטה מאפשרת למנף באופן מקסימלי הערך לארגון וכמובן שללקוח, אבל כדי לקדם מהלכים דיגיטליים מבוססי דאטה, נדרש קודם כל לגייס את ההנהלה.

מעבר לתמיכת ההנהלה נדרש להגדיר במפורש מי ה- Owner שמוביל את התהליכים בחברה. כפועל יוצא מהתובנה הזו, הנהלת החברה קיבלה החלטה כבר בתחילת 2016 להקים אגף לניהול הדיגיטל ובראשו מוביל השינוי בארגון, שהיא גם כפופה ישירות למנכ"ל. בהמשך המצגת טניה תיארה את הגדרת תחומי האחריות שלה במובילת השינוי בארגון, על האתגרים העסקיים והתהליכים שלה בעולמות הדיגיטל בכלל ובאתגר הביג דאטה בפרט.

IMG_7005

 

שני דרפיש, ראש אגף ביג דאטה בקבוצת זאפ:
שני הציגה בהרחבה כיצד האגף ברשותה ניגש לפרויקט גדול ומורכב בקבוצה שמחזיקה במספר רב של נכסים דיגיטליים שכל אחד מהם מייצר כמויות אדירות של דאטה. רק כדי לסבר את האוזן, קבוצת זאפ כוללת סה"כ 22 אתרים, מנהלת פעילות עבור 450,000  בתי עסק, ישנם כ- 16 מיליון ביקורים וכ-4 מיליון יוניקיים חודשיים בסך נכסי החברה.

מהנתונים האלו קל להבין כיצד מדובר בכמויות אדירות של דאטה, מה שהוביל למהלך אסטרטגי נרחב של הקמת ZAP BIG DATA UMIT, ששני עומדת בראשה. שני סיפרה כיצד למעשה הדאטה הופך למנוע צמיחה וכמקור הכנסה לקבוצה, כשבמסגרת המהלך הוקמה תשתית שמאפשרת למפרסמים לייצר קמפיינים מפולחים על פני כל המדיה באתרי הקבוצה. למעשה, מדובר במערכת שמנגישה את המדיה בבעלותה לערוץ הכנסות חדש וחכם שמייצר תועלת שיווקית הן למפרסמים והן לשורת הרווח של קבוצת זאפ.

IMG_7025


עומר מילויצקי, Chief Digital Officer בבית ההשקעות מיטב דש:
בפתיחת המצגת בחרתי להתייחס לעצם קיום פונקציית ה- CDO בבית השקעות כפועל יוצא מערך החדשנות שמאפיין את החברה בשנים האחרונות (כאמור, לא מובן מאליו בקרב גופים ישראליים בכלל וכגוף פיננסי שאינו בנק בפרט). בנוסף התייחסתי לחיבור העסקי והתהליכי בין מחלקת ה- IT לבין מחלקת השיווק ועל אתגר דחיפת הארגון להתמודד עם הזדמנויות העידן המחובר.

IMG_7020

כמשל למסע הטרנספורמציה הדיגיטלית שבית ההשקעות עובר, הצגתי את ההשקה של פלטפורמת "דאבל צ'ק" שהשקנו לפני כחודשיים, מערכת ששמה לעצמה למטרה להנגיש לכל אחת ואחד מכם מענה לשאלה אחת פשוטה: עם איזה "צ'ק" תגיעו לגיל פרישה? המערכת למעשה אוספת את כל נתוני המוצרים והקופות של הלקוח מהמסלקה הפנסיונית, הדאטה של הלקוח עובר עיבוד על ידי אלגוריתם חכם שפיתחנו ואז מוצגת לכל לקוח תמונת המצב האישית שלו, צפי עתידי לגיל פרישה וכן "הצ'ק" (אותו סכום חודשי עתידי בגיל הפרישה). תוך כדי אפיון המערכת הבנו שמדובר בהחלטה צרכנית מורכבת, ולכן עם תחילת התהליך הגולשים מקבלים SMS המאפשר בכל שלב לחזור לנקודה האחרונה בה ביקרו באתר.

במידה והמערכת מזהה הזדמנות לשפר את הסכום החודשי, מוצגת קישור להמשך התהליך שכולל הצטרפות דיגיטלית ובכך למעשה מדובר בתהליך שהוא דיגיטלי מלא END TO END.


איתן ויצמן, סמנכ"ל השיווק בחברת הפניקס:

איתן הציג בהרחבה את תהליך הבניה וההשקה השיווקית של מוצר חדשני, אפליקציה לביטוח נהג צעיר המבוססת על שת"פ של חברת הפניקס עם חברת סטאטראפ ישראלית. האפליקציה קולטת דאטה ה"משודר" מרכיב טכנולוגי שמחובר לרכב ובכך מספק מידע בזמן אמת אודות השימוש ברכב. המשמעות: מודל עסקי חדש בעולם הרכב שעולה בקנה אחד עם מהלכים חדשניים דומים של חברות אינשורטק בעולם: PAY AS YOU LIVE.

IMG_7009

במילים אחרות, התשלום נעשה לפי שימוש בפועל! בנוסף, איתן תיאר כיצד האפליקציה פונה הן לקהל היעד (הנהגים הצעירים) והן להורים במסרים שיווקיים שונים, וכן למדנו כיצד אגף השיווק התמודד עם האתגר להגיע ולתקשר עם קהל היעד הצעיר בשפה ובערוצים הרלוונטיים (אינסטגרם, תוכן ווידאו הומוריסטי, פייסבוק ועוד). אני מתייחס פה בבלוג בהרחבה למהלכים דומים ולדעתי מדובר באחת המגמות החזקות בעולם הביטוח, זה שמסמל עבורו את השינוי התפיסתי הגדול ביותר הודות לטכנולוגיה, בטח בשנים האחרונות.


לסיכום,
השילוב בין תובנות עסקיות פרקטיות כפי שהוצגו ע"י אייל ודנה _(בעולמות הדיגיטל בכלל ובאתגר ניהול הביג דטה בפרט) בשילוב הדוגמאות מהשטח כפי שהוצגו ע"י מובילי השינוי בארגונים מקומיים מחזקים את השינוי שקורה במשק הישראלי. ככל שהרעיון המרכזי והערכים שהוא מסמל יחלחלו עמוק ורחב יותר בתוך הארגונים, כך התעשייה כולה תתפתח כשיותר הנהלות ומובילי ארגונים יבינו שכדי לעמוד באתגרים ובהזדמנויות של העידן המחובר, חייבים לחשב מסלול מחדש, להקצות את המשאבים וכנראה גם לבצע שינויים בפנים ארגוניים במטרה לתמוך בשינוי. מחכים למפגש הבא!

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.