[rad-hl] האבולוציה של פלטפורמות ה- Crowd funding [/rad-hl]
כתבה מרתקת שמצאתי ב- "Fast Company", המתייחסת לפלטפורמות Crowd funding (כגון קיקסטרטר ואינדגוגו) שהפכו בשנים האחרונות לפופולאריות במיוחד בקרב יזמים שעבורם מדובר בהזדמנות לגייס תקציב ראשוני בדרך להגשמת החלום לשפר את העולם.

אבל האתגר המשמעותי ברוב המיזמים בפלטפורמות אלו הוא הידע והיכולת הנדרשים לצורך פיתוח מוצר אמיתי, או במילים אחרות להפוך רעיון טוב למוצר עוד יותר טוב. רעיון טוב ככל שיהיה הוא רק חלק אחד מהסיפור, ודווקא ה- Exaction הוא השלב שבו רוב המיזמים נופלים בו, גם אם הפתיעו את עצמם בהיקף המימון שהצליחו לגייס.

[rad-hl] פלטפורמות Crowd funding פוגעות ביזמים? [/rad-hl]
כיצד המודל הקיים של אתרי הגיוס הקבוצתי פוגע בסיכוי ההצלחה של המיזם? התהליך הוא כזה: היזם מציג את הרעיון באחת הפלטפורמות וקובע יעד כספי אליו הוא שואף להגיע – כשמראש יעד זה אינו גבוה במטרה לסייע לסיכויי הגיוס (רק כדי לסבר את האוזן, בכ- 70% מהמקרים קיימת הנמכת ציפיות לגבי הסכום הריאלי הנדרש לפיתוח המוצר). בהנחה שמדובר ברעיון ייחודי ומלהיב, רבים משקיעים את כספם במיזם (יש לא מעט מקרים בהם היעד המקורי נחצה והיזם מצליח לגייס יותר ממה שביקש בתחילת הדרך).

כעת מתחיל המסע האמיתי – להפוך את הרעיון למוצר אמיתי. כיוון שברוב המקרים קיימת הנמכת ציפיות, שאר התהליך, לרוב, מבוצע תוך עיגול פינות ו/או התפשרות מסוימת על המרכיבים שלכאורה נתפסים כפחות מהותיים (עיצוב, שיווק, בניית אסטרטגיה עסקית ארוכת טווח וכמובן פיתוח וייצור המוצר עצמו (חומרים, זמן אספקה ועוד..). הסיפור מסתבך בשלב הייצור בפועל, רוב היזמים חסרים בידע הנדרש ובמסגרת צמצום המשאבים נמנעים מתמיכה של אנשי מקצוע רלוונטיים (שכמובן – עולים כסף). כל התהליך שתיארתי מביא בסופו של דבר, באחוז גבוה מהמקרים לכישלון המיזם.

בדיוק על בסיס התובנה הזו הוקמה "Dragon Innovation", פלטפורמה שנבתנה במטרה לסייע ליזמים לקחת רעיונות חדשניים ולהפוך אותם למוצרים אמיתיים (כולל Design Review, פיתוח עסקי ואסטרטגי, QA, בניית תכנית שיווקית, גיוס כספים ממקורות שונים ואפילו סיוע במציאת מפעלי הייצור ברגע שהמוצר מגיע לשלב ה- Mass Production).

בנוסף,  "Dragon Innovation" השיקה את [rad-hl] "אתגר מיליון הדולר" [/rad-hl] : כל חברה/יזם שיצליח לגייס בסבב הגיוס הראשוני סכום של מיליון דולר, החברה תשקיע 100,000$ נוספים במיזם. למה שהיא תעשה את זה? כיוון שהאסטרטגיה העסקית של החברה היא להעצים יזמים ברחבי העולם (בדגש על מוצרי חומרה), והם מבינים שגיוס הוא אחד הדברים החשובים בתהליך – כזה שמאפשר ליזם להפוך את הרעיון למוצר.  (Link)

יזמי החברה מציינים שהם אינם מתחרים של "Kikstarter" או פלטפורמות דומות, אלא מהווים כוח עזר משלים המרחיב את ה- Eco System היזמי, כזה שמחזק את הנקודות החלשות שלמעשה רלוונטיות לכל תהליך יזמי (יש שיגידו שמדובר ב- "crowdfunding advisory"). " אי אפשר לחפש בגוגל "manufacturing", הם אומרים, כשכוונתם היא שתהליך ההוצאה לפועל של הרעיון למוצר אינו פשוט כלל ומורכב מהמון שלבים ורכיבים שיחד קובעים את הצלחתו של המיזם.

בשורה התחתונה, יזמי "Dragon Innovation" מעידים על כ- 55% הצלחה בעבודה עם יזמים (זאת בהשוואה לכ- 44% בלבד ב- Kikstarter). יחד עם זאת, חשוב לקחת בחשבון לניסיון הרב ש- Kikstarter צברה במשך השנים, עם השקת כ- 160,000 פרויקטים ביחד לכ- 22 בלבד של "Dragon Innovation".

לסיכום, נשאלת השאלה האם המודל העסקי והאסטרטגי של חברות כמו "Dragon Innovation" הוא הדבר הבא בעולם היזמות וה- Crowd funding? האם מדובר באבולוציה טבעית של ה- Eco System הפופולארי כ"כ? או שמדובר בשלב ביניים בתהליך מתמשך שמבין את האתגר שהתהליך היזמי מייצר, בחיפוש אחר פיתרון פשוט וזמין יותר.

לאתר החברה >>

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.