קראתי בשבוע שעבר ניתוח מרתק באתר של מגזין "פורבס" שמשרטט בצורה פשוטה את האבולוציה של תעשיית הפינטק, ולמעשה מחלק אותה לשלושה שלבים. בחרתי לסכם עבורכם את שלושתם במילים שלי ובסוף סיכום את דעתי האישית:

1. הגל הראשון: תגובה למשבר הכלכלי העולמי:
תעשיית הפינטק היא למעשה תולדה של המשבר הכלכלי העולמי שהתרחש בשנת 2008. הענף הפיננסי העולמי ספג מכה קשה ובמשך השנים שאחרי עיקר המשאבים הופנו לאיסוף השברים תוך בחינה מעמיקה של שלל הגורמים שהובילו למשבר. כתוצאה מכך הרגולציה ייצרה מנגנונים חדשים שנועדו למנוע הישנות של משבר עתידי, ובמקביל המוסדות הפיננסיים המסורתיים (אלו ששרדו את המשבר כמובן) נדרשו להתמודד עם מציאות חדשה מלאת אתגרים חדשים.

אחד מהם היה משבר אמון הציבור באיתנות של המוסדות הפיננסיים, וכמעט לראשונה בהיסטוריה הציבור פקפק ביכולת של המוסדות הפיננסים להגן על כספם. יחד עם זאת היו עובדים רבים שפוטרו או נטשו מבחירה את ענף הפיננסים בו צמחו ובתזמון יוצא דופן של זמינות של טכנולוגיות דיגיטליות חדשות זיהו הזדמנות לייצר שירותים חדשים ומתקדמים שימלאו חוסרים גדולים שהם זיהו במערכת הפיננסית המסורתית. מכאן למעשה נולדו חברות הפינטק הראשונות, שהתאפיינו ברעב חסר תקדים משולב אידאולוגיה עסקית, צרכנית ותרבותית שמטרתה לשבש את הסטטוס קוו של ענף הפיננסים המסורתי. לסיכום: חברות הפינטק באו להילחם בבנקים, בתפיסות הישנות והן באו בגישה של "אנחנו נראה להם שאפשר אחרת". התגובה הראשונית של (רוב) המוסדות הפיננסיים התאפיינה בזלזול יחסי כלפי חברות הפינטק ומה שהן מייצגות, אך מהר מאוד התפיסה הזו משתנה וזוכה להתייחסות רצינית יותר מצד המוסדות המסורתיים שמבינים שמשהו אכן השתנה (הנקודה הזו בלבד מצדיקה סדרת פוסטים עצמאית, רק אציין את בלוקבסטר כדוגמה לתאגיד ענק שזלזל גם הוא במציאות הדיגיטלית החדשה, בשינוי הצרכני המבוסס טכנולוגיה ובעובדה שבסופו של יום הוא נמחק מהמפה).

2. הגל השני: השחקנים הגדולים מתעוררים:
הגל השני של מהפיכת הפינטק מתאפיין בהתחזקות מסיבית של תשומת הלב שהגופים הפיננסים הגדולים מפנים כלפי מהפיכת הפינטק. בנקים בעיקר אבל גם חברות ביטוח, בתי השקעות וגופים פיננסיים נוספים מזהים שמשהו משמעותי קורה בענף שלהם, נוצרת שיחה על שיבוש הענף, על מהפיכה, על disruptive שכבר קיבל חיזוקים בשטח בתחומים אחרים (הזכרתי בפסקה הקודמת את הסיפור של בלוקבסטר אך לא חסרות דוגמאות נוספות כגון UBER, Airbnb ועוד…וזה כבר הופך למציאות שהם חייבים להתייחס אליה יותר ברצינות ואם יש יתרון אחד משמעותי לגופים הפיננסים הוא המשאבים להשקיע בבחינת ההזדמנויות הללו.

כאן לדעתי גם נחלקים הגופים הפיננסים, בין אלו שזיהו את השינוי וקיבלו החלטות אקטיביות לפעול בנושא, לבין גופים פיננסיים אחרים שפחות מתרגשים מהמגמה ובורחים באסטרטגיית הישיבה על הגדר, ממתינים לראות לאן כל זה מתפתח.

בכל מקרה אי אפשר להתעלם מהעניין הרב שגופים פיננסיים מפנים כלפי חברות הפינטק וכל מה שהן מייצגות, וזו גם הסיבה להשקעות האדירות בהיקפים של מליארדי דולרים בתחום הפנטק (בהובלת חברות הון סיכון בעיקר), ולצמיחה חסרת התקדים של האקו סיסטם המאפיין את הענף: מצד אחד כמות אדירה של חברות פינטק שפועלות בכל רחבי העולם, מצד שני הגופים הפיננסיים שפותחים מעבדות חדשנות בתוך הבית, ממנים פונקציות ארגוניות שמטרתן "לצוד" סטארטאפים ובעיקר טכנולוגיות רלוונטיות, הרגולציה שמשתנה (בעיקר במערב אירופה, אך לא רק). כתוצאה מהתחזקות הזו בענק אנו עדים לתופעה בינלאומית על בנקים שמשיקים יחידות חדשנות שמטרתן להוביל הארגון ולהכין אותו להתמודדות נכונה יותר אל מול אתגרי המציאות הדיגיטלית החדשה.

אבל, וזה אבל חשוב: בדיוק בנקודה הזו נמצא הגורם שהוביל לגל השלישי (שלדעתי, להבדיל מהכתבה המקורית אנחנו כבר נמצאים בו): מצד אחד הגופים הפיננסים משקיעים משאבים אדירים בטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם, אחרי שזיהו את האיומים המיוחסים מצד חברות הפינטק. הבעיה היא שלא משנה כמה משאבים הם ישקיעו, לעולם הם לא יוכלו להיות מהירים רזים ו"חוצפניים" כמו חברות הפינטק עצמן. הרגולציה שכובלת את ידי המוסדות, הפוליטיקה הפנים ארגונית שמכבידה על תהליכים מהירים באמת והעובדה הבסיסית שבסופו של יום בנק הוא בנק וחברת פינטק היא חברת פינטק שעושה את מה שהיא עושה 24/7/365.

מנגד, האתגר שניצב בפני חברות הפינטק הוא עצם המחשבה שהם יכולים לנצח ולייתר את הבנקים ואת המוסדות המסורתיים היא סוג של אשליה. בסופו של יום, המוסדות המסורתיים פה כדי להישאר. הרגולציה משמרת ומחזקת אותם (למרות החלטות כאלו ואחרות שכביכול מאתגרות אותם), הצרכנים עדיין מאמינים בבנקים ובמוסדות הפיננסיים המסורתיים שינהלו ויגנו על הכסף שלהם (למרות מחאות מתחלפות). יחד עם זאת, מחקרים וסקרים רבים מוכיחים שהדור הצעיר (מילניאלס בעיקר) פתוחים יותר ביחס לדורות הקודמים לשימוש בכלים דיגיטליים לניהול הכסף שלהם (אגב, בדיוק על הנקודה הזו משקיעים הבנקים משאבים במסגרת המאמצים לחזק את השרירים הדיגיטליים שלהם, ז"א לפנות בצורה טובה יותר לקהל שמחפש את הכלים הללו). לסיכום השלב: שני הצדדים מבינים שלבד זה לא יעבוד.

3. הגל השלישי: לשלב כוחות למען עתיד טוב יותר:
אם בגל הראשון והשני יחסי הכוחות בין חברות הפינטק לבין המוסדות המסורתיים דומה לקרב אגרוף, הרי שהאתגרים שתיארתי בסעיף הקודם מובילים את חברות הפינטק מצד אחד ואת הבנקים ושאר המוסדות הפיננסיים מנגד להבין שהפתרון הוא בשילוב כוחות. סטארטאפים כמו גם בנקים ומוסדות פיננסיים חכמים הפנימו את התבונה הזו ומיישמים אסטרטגיה של שיתופי פעולה האחד עם השני כתנאי להמשך קיומם.

בסופו של יום מדובר ב- WIN WIN: עבור הבנקים והמוסדות הפיננסיים: חבירה לחברות פינטק מקצרת את ה- Time To Market, מאפשרת לשלב "דם חדש" בעשייה הדיגיטלית והטכנולוגית שלהם, בהתאמת המוצרים השירותים ולא פחות חשוב את החוויה הצרכנית לדור שמחפש בנקאות ופיננסיים דיגיטליים. מנגד, חברות הפינטק נהנות מחסותם של המוסדות הפיננסיים (כלכלית, שיווקית, חשיפה לקהל לקוחות גדול ועוד). חברות פינטק שלא ישכילו להפנים את המציאות הזו וימשיכו לחזק אסטרטגיות של "לבד ננצח את הבנקים" לא צפויים לשרוד את השנים הקרובות, בעיקר אל מול התחזקות הולכת וגוברת של המוסדות הפיננסיים עצמם שהחכמים שביניהם ממשיכים לצמצם פערים ואפילו לייצר יתרון יחסי בטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם.

לסיכום: השתתפתי בכנס Finovate 2016 בלונדון השנה, ושם התחזקה אצלי התובנה לגבי "הגל השלישי". אחד אחרי השני עלו לבמה חברות פינטק מכל רחבי העולם ופנו באופן ברור לבנקים ולמוסדות המסורתיים, ולא ללקוחות הקצה. ניסוח הפניה כיוון ליצירת שיתופי פעולה בבנקים, מתוך הבנה שרק במסגרת שיתוף פעולה תיתכן חדשנות אמיתית. מי שמעוניין לקרוא את הסיכום שלי לחוויה המדהימה בכנס הפינטק בלונדון – LINK.

לכתבה המקורית ב- Forbes >

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.