FOMO : למי שלא מכיר, מדובר בתופעה שמאפיינת את העידן המחובר והוא הפחד לפספס משהו אל מול הצפה של מקורות מידע, רובם דיגיטליים ומתעדכנים בקצב הולך וגדל.

אז מסתבר של FOMO זה כ"כ 2015…והביטוי העדכני שכולנו צריכים להכיר הוא: FOGS – Fear of getting screwed. אנשי ה- FOMO מתאפיינים באופן יחסי כאופטימיים מכיוון שהם מבינים ומעריכים ההזדמנות שבטכנולוגיות החדשות ובהתאמה בעיניהם גם מקורות המידע משתכללים ומייצרים עבור צרכנים הזדמנויות חכמות יותר בתהליך קבלת ההחלטות כך שבסה"כ מדובר על מגמה חיובית.

אבל, גישת ה- FOGS היא גישה הפוכה שמסתכלת על הטכנולוגיה באופן בסיסי כאל איום על הסטאטוס קוו. הפער בין הגישות מאפיין במידה רבה את האופן שבו ארגונים מתייחסים אל אתגר החדשנות העסקית והטכנולוגית כיום. אם חושבים על זה, בעיני חברות מסורתיות הסטארטאפים נתפסים במקרים רבים כניסויים, כסוג של R&D חיצוני שאולי כדאי לעקוב אחריו ליתר ביטחון אבל לא יותר מזה. אבל, וזה אבל חשוב, קשה לראייה המסורתית להתעלם בכל זאת מההצלחות הפנומנליות של גופים טכנולוגיים שבאו משום מקום, טרפו את הקלפים בתעשיות מסורתיות ופשוט עיצבו מחדש את המציאות העסקית והתרבותית שלהן.

אם מוסיפים את הקושי הברור והמוכח של גופים מסורתיים להמשיך ולהיות בראש הפירמידה במובן של הובלה עסקית (בגלל תנאי השוק המשתנים, קצב השינוי שהופך משמעותי הרבה יותר אבל הרבה יותר מזה בגלל חברות הסטארטאפ שמגיעות מצוידות בטכנולוגיות חדשות ותפיסות מקוריות שמייצרות יותר ויותר איומים על המודלים המסורתיים) הרי שמובן מדוע רוב החברות מתאפיינות כבעלות תפיסת עולם שקרובה יותר ל- FOGS.

רק כדי לסבר את האוזן, אם בשנת 2,000 נדרשו כ- 5 מיליון דולר כדי להקים חברת סטארטאפ, הרי שבשנת 2011 המספר ירד באופן דרמטי לכ- 5,000$ בלבד, בעיקר הודות לטכנולוגיות ענן, ולפלטפורמות קוד פתוח. אם מחברים לזה את קצב האימוץ של טכנולוגיות חדשות, מבינים את גודל האיום…והאיום הזה חוצה ענפים וקטגוריות, מתיירות, קמעונאות, מדיה וכמובן גם פיננסים. אז נכון שרוב הסטארטאפים לא מצליחים אבל מצד שני אסור לגופים המסורתיים, בכל ענף לאמץ את הגישה הזו יותר מידי שכן מספיקה החברה האחת שתצליח והיא זו שתגרום לכם לנוע באי נוחות בכיסא…

נשאלת השאלה מה הוביל להתפתחות הדרמטית בתעשיית הפינטק העולמית?

לגבי ענף הפיננסים, מאז שנת 2011, חברות פינטק מגובות חברות VS גייסו כ- 35 מילארד דולר. בין השנים 2011-2014 ההשקעות בחברות פינטק שילשו עצמן, ובין השנים 2014 – 2015 המספרים הכפילו עצמם.

המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 היווה נקודת מפנה דרמטית לעולם כולו ולענף הפיננסים בפרט שחווה זעזוע מבני תפיסתי ואידיאולוגי. המשבר גרם לגופים הפיננסיים עצמם כמו גם לטאלנטים שחיפשו להשתלב בענף המסורתי להבין משהו חייב להשתנות. רבים מפורשי ענף הפיננסי המסורתי כמו גם יזמים רעבים שהגיעו מתחומים אחרים שאלו את עצמם את השאלה המתבקשת: האם החוויה הבנקאית/ הפיננסית אמורה להמשיך ולעבוד כמו לפני המשבר?

אם לפני המשבר הבנקים נתפסו כמוסדות מבוססים, חזקים ויציבים הרי שבא המשבר והוכיח שגם מוסדות וותיקים בני מאות שנים יכולים להימחק כאילו לא היו. על בסיס התובנה הזו החלו להיווצר יזמים שהבינו את הצורך וזיהו את ההזדמנות שבטכנולוגיות שגם הפכו זולות ונגישות יותר ויצאו למשימה לערער על הסטאטוס קוו ועל האופן שבו צרכנים מתקשרים ומנהלים את כספם.

למי שמעוניין, מצ"ב קישור לפאנל ממש מעניין שמתמקד בנושאים שהתייחסתי אליהם בפוסט כמו גם התעמקות באתגר החיבור בין סטארטאפים בתחום הפינטק לבין מוסדות פיננסיים מסורתיים- Link.

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.