הסביבה הקרובה שלנו (הבתים, משרדים) הופכים חכמים בכל יום, עם יותר ויותר מכשירים המחוברים לרשת האינטרנט: החל מהעוזרים החכמים של גוגל, אמזון ואפל דרך רמקולים, טלויזיות, טרמוסטטים (כמו Nest בבעלות גוגל), פעמונים חכמים, דלתות, ועד מכשירי חשמל ביתיים שרבים מהם הופכים חכמים ומחוברים (רק לאחרונה אמזון הציגה מיקרוגל שבו משולבת אלקסה העוזרת החכמה של החברה). 

המשמעות: יותר ויותר מכשירים שמאזינים, מנטרים ובפועל אוספים אלינו דאטה ברזולוציות מאוד עמוקות המתקשרות לריטואלים האישיים והיום יומיים שלנו. בדיוק בנקודה הזו ההסתכלות מתחלקת ל-2: אלו שמבחינתם מדובר על עתיד ורוד וחיובי, עתיד שבו הסביבה החכמה הזו תייצר לנו חיים נוחים ומותאמים יותר (אתם בדרך הבית מהעבודה ובפקודה קולית לעוזרת החכמה מבקשים ממנה להדליק את הדוד כדי שיהיו מים חמים כשתגיעו הביתה, המקרר יבצע הזמנה אוטומטית של מוצרים שחסרים והעוזרת הדיגיטלית תבקש מהילדים לנקות את החדרים…). הזדמנות חיובית נוספת היא סביב היכולת של חברות מוצר לזהות תקלות במכשירים בזמן אמת (או אפילו לחזות אותן) ולעדכן את המשתמש שיש לעשות משהו בנידון (קצר חשמלי או תקלה טכנית), וגם לספר ליצרניות מידע שיסייע בשיפור המוצרים והשירותים על בסיס ניתוח דפוסי שימוש קיימים.

החלופה השניה היא, שאתם שייכים לסוג הפסימי יותר, זה שמאמין שאיסוף הדאטה הזו היא אסון שכן חברות וגורמי צד שלישי יידעו עלינו הרבה מעבר למה שנרצה לשתף. גם פה החשש מתחזק היות ויש פה סכנה בשינוי עקיף של התנהגויות צרכנים. תחשבו על זה, האם תמשיכו לעשות את כל אותן הפעולות היום יומיות שלכם בהנחה שאתם יודעים שהדאטה סביב הפעילות הזו נאספת ומנותחת? או שתתחילו לשנות (שלא לדבר על ניסיון להסתיר) התנהגויות והרגלים? עד כמה ישנה אפשרות לפגיעה באנושיות הבסיסית שלנו?

לדיון הזה מתווסף עולם השיווק, שעל פניו יוכל להפיק ערך רב מגישה לכמויות דאטה עצומות שכאלו על חיינו הפרטיים. לדוגמה: מאפיה תשמח לדעת באיזו תדירות אנחנו משתמשים בטוסטר הביתי כדי להציע משלוח לחמים הביתה. וזו רק דוגמה אחת פשוטה. הסוגיה המשמעותית יותר היא זו: 

בין הדאטה של הלקוח לבין היכולת להפיק תובנות עסקיות ממוקמים היצרנים של המכשירים. למשל: בדוגמה של מקרר חכם שמסוגל להזמין באופן עצמאי ואוטומטי קרטון חלב חדש כי הוא זיהה שהקיים עומד להסתיים, ההזמנה נעשית אל מול הסופר הקרוב והמידע עובר דרך יצרן המקררים…יצרן החלב במקרה הזה, אינו חלק מה-Flow. 

כנ"ל לגבי עולם הביטוח למשל, דיון שבו כבר מספר שנים אומרים שחברות הביטוח יוכלו להציע מחירים אטרקטיביים ומותאמים אישית ללקוחות הודות לדאטה של נהיגה, ספורט ותזונה. אבל הדטאה של הפעולות האלו נוצרות במכשירים שלא חברת הביטוח ייצרה, וכדי ליהנות מהדאטה הזו, יש לייצר חיבורים ושיתופי פעולה עסקיים בין מי שרוצה את הדאטה (למשל: חברות ביטוח, משווקים, מפרסמים ועוד…) לבין יצרני החומרה והתוכנה. פה העניינים מסתבכים עוד יותר, כיוון שיהיה קשה מאוד לייצר חיבורים רבים כ"כ בין מגוון רחב של יצרנים אל מול מי שמעוניין בדאטה הזו (חיבור ליצרן המקררים, חיבור ליצרן הדלתות/פעמונים החכמים/חיבור לעוזרת הדיגיטלית ועוד ועוד). 

אגב, זה גם יכול להסביר את הניסיון של אמזון (שבבעלותה אלקסה) לייצר בעצמה מכשירי חשמל ביתיים, כי היא מבינה שרק הטמעה ישירה של אלקסה לתוך מכשירים פייזים אחרים, יאפשר רצף ושליטה במידע. במקרה שלה היא נוקטת כבר שנים באסטרטגיה של "גן פתוח" ומאפשרת ליצרנים מגוונים להטמיע את אלקסה ישירות במוצרים שהם מייצרים. באופן הזה, אמזון תמיד בהאזנה….

מיותר לציין שהדיון הזה חייב להתייחס גם להיבט המשפטי, שכן מדובר מצד אחד בערך צרכני שייהנה מעולם נוח, נגיש ומותאם יותר, ומצד שני הסכנות האפשריות בניצול הדטאה הזו הן רבות מאוד.

לינק למקור: https://goo.gl/wbS9WW