אני קורא בימים אלו ספר מדהים של ברט קינג, סופר וחוקר מבריק שעוסק בחדשנות דיגיטלית ובטרנספורמציה התפיסתית והדיגיטלית של חברות בעידן המחובר. הוא גם היזם של הבנק הדיגיטלי מבוסס המובייל "Moven" ומתארח באופן קבוע ברחבי העולם בכנסים ובהם מתייחס בהרחבה למהפכת הפינטק ולשינויים הדרמטיים שמשפיעים על תעשיית הפיננסים (3 הספרים הקודמים שלו מתמקדים בעולמות האלו). הספר החדש והמאוד מומלץ שלו נקרא "Augmented: Living Life in the Smart Lane", והוא מתמקד בעידן המחובר וההשפעה שלו על האנושות כולה. זה מסוג הספרים שכל משפט מייצר תובנות חדשות וחכמות, את חלקן בחרתי לשתף פה בבלוג. מקווה שתיהנו כמוני:

 

אנחנו קרובים יותר היום לשנת 2030 מאשר לתחילת המילניום. אנחנו בוחנים ומתנסים כיום בקשת רחבה של טכנולוגיות מהפכניות (רובוטיקה, טכנולוגיות לבישות, אינטליגנציה מלאכותית, מכוניות עצמאיות, רחפנים ועוד עוד…) שיעצבו מחדש ובאופן דרמטי את החיים שלנו ושל הדורות הבאים אחרינו. אם חושבים על זה אולי תיאור נכון לעידן הזה הוא ״עידן האינטליגנציה הרבודה״ או בפשטות ״העידן הרבוד״ כי זה בדיוק מה שקורה וימשיך לקרות סביבנו הודות לכל הטכנולוגיות החדשות הללו.

להבדיל ממהפכות העבר, השינוי הזה לא מתאפיין רק בשיבוש של תעשיות וענפים, אלא בעיקר בשינוי המהותי באופן שבו אנחנו חיים את חיי היום יום שלנו, בטח בהשוואה לדורות הקודמים. קצב השינויים כיום נמדד בחודשים ולא בשנים (ובטח שלא בעשורים), וכשחברות ששוות מליארדי דולרים נוצרות בפרק זמן קצר יותר ממה שלוקח לחברות מסורתיות לייצר מוצר אחד חדש, אז ברור שההגדרה של שינוי היא משהו חדש לגמרי. כל זה נובע קודם כל מהאופן שבו אנחנו כבודדים וגם כחברה מגיבים לחדשנות ולקצב השינוי הלא יאמן הזה, הרבה יותר מאשר הטכנולוגיה עצמה היא הגורם הישיר לשינוי (למרות שאין שינוי ללא הטכנולוגיה).

המין האנושי מוגדר ככזה שמותח את הגבולות של עצמו, בוחן כל הזמן דרכים להשתפר ולהשתדרג והתוצאה של זה מובאת בדמות הטכנולוגיות המשבשות שפוגשות אותנו לאורך ההיסטוריה. אבל מצד שני, כבני אדם אנחנו לא תמיד מגיבים בצורה חיובית לשינוי בחיינו. לכן עצם ההתייחסות לשינוי מתחלקת לאלו שבוחרים להרכיב משקפיים של הזדמנויות לבין אלו שמרכיבים משקפיים של איום/ פגיעה בסטטוס קוו. במילים אחרות, הזדמנויות ולא איומים משקפים בדיוק את ההבדל התפיסתי של השינוי…

 

גם במקרה של המצאת הגלגל, כמו בטכנולוגיות משבשות אחרות תמיד היו הגורמים שטענו שמדובר באסון, שהטכנולוגיה החדשה הזו מאיימת על הקיים ושהיא תשנה לרעה את המציאות. אותה מציאות הוכיחה שוב ושוב שההתחדשות והחדשנות גוברת על "אנשי הלא", ושקצב אימוץ הטכנולוגיה רק הולך וגובר בכל דור. במילים אחרות, כל טכנולוגיה חדשה ומשבשת גורמת לנו לאמץ חדשנות בקצב גבוה יותר ובהתאם גם לצפות לחדשנות בקצב גבוה יותר. דוגמה רלוונטית היא קצב הפיתוח והשיווק של דגמי הסמארטפונים (בהובלת אפל וסמסונג) שאחת לשנה מצופה שיציגו את הדבר הגדול הבא…

כדי לנסות ולחזות את העתיד וההשפעה הטכנולוגית על חיינו, כדאי קודם לבחון את העבר, ולנסות ולזהות דפוסים שאפיינו את המהפכות הטכנולוגיות בעבר:

דוגמאות לטכנולוגיות משבשות: שירותי Pony Express בתקופת ״המערב הפרוע״ בארה"ב נסגרו בשנת 1861, יומיים בלבד אחרי השלמת חיבור קו הטלגרף הראשון בין החוף המזרחי למערבי בארה״ב. אין זה מקרי כמובן, שבהמשך טכנולוגיית הטלגרף עצמה שובשה על ידי טכנולוגיה חדשה ומתקדמת יותר – הטלפון: כיום חברת western union מוכרת בעיקר כחברת העברות כספים בינלאומית, אך במאה ה-19 היא הייתה הספקית הגדולה ביותר בארה״ב של שירותי טלגרף, כשבשנת 1890 חנכה גם את הקו הבינלאומי הראשון.

אך כשאלכסנדר בל ושותפיו רשמו את הטלפון כפטנט (הם אפילו קראו לטכנולוגיה ״טלגרף מדבר״), הם פנו והציעו לחברת western union הזדמנות לרכוש את הפטנט תמורת 100,000$. החברה שהייתה מונופול בזמנו סירבה להצעה, ולימים western הפכה ל- AT&T ואפילו רכשה שליטה ב-western, וכל השאר היסטוריה.

לאורך אותה היסטוריה כשטכנולוגיה משבשת נכנסה לחיינו היא גם השפיעה על השפה שלנו, מה שמתבטא במטבעות לשון כגון: its a kodak moment, או ״מדבר כמו תקליט שבור״, מטבעות שהתחלפו בהפשעת טכנולוגיות חדשות שייצרו נורמות תרבותיות חדשות בתיאורים כמו: ״גילגלתי את השם שלי״, סלפי, ו-uberibg, tweeting. נסו לדמיין להגיד לחבר לפני כעשור את המשפט "יצאתי לצוד פוקימונים" מבלי שיחשוב שמשהו עובר עליכם…אם כן, השפה משתנה בהתאם לתקופה בהשפעה ישירה של הטכנולוגיה, ההתנהגות שלנו כמובן משתנה גם היא, והחברה בה אנו חיים מתאימה עצמה.

המהפכה התעשייתית- עידן המכונות (1800-1945):

הסיפור של המהפכה התעשייתית באנגליה סובב בעיקר סביב תעשיות הטקסטיל והחקלאות. המתנגדים לטכנולוגיות החדשות שאפשרו את המהפכה לא היו נגד הטכנולוגיה עצמה, אלה נגד רעיון השינוי שיביא להיותם להפוך ללא רלוונטיים. הרי מדובר בעובדים מקצועיים בעלי ידע וניסיון עשיר שעם כניסת התיעוש והמיכון פשוט הפכו ללא רלוונטיים (משאב הון אנושי יקר ומיותר).

עידן ה mass production שינה את כל המודל המסורתי שעל פיו מפעלים ייצרו מוצרים, והדוגמה הטובה ביותר היא המהפכה של הנרי פורד, שבשנת 1913 עיצב מחדש את פס הייצור, והציג את שיטת הסרט הנע, מה שהביא לתפוקה גדולה וזולה יותר (ולמעשה ייצר מודל לחיקוי לתעשיות רבות אחרות ברחבי העולם) כשעד שנת 1925 עלות מודל טי עמד על 260$, עם היקף מכירות של כ-16.5 מיליון יחידות. שיא המכירות הזה נשבר רק בשנות ה-70 על ידי מכירות החיפושית של וולטס וואגן!

ההשפעות החברתיות של המפכה התעשייתית:
הקרדיט שלה מהפכה נובע בעיקר מהשיפור הדרסטי ברמת החיים שהיא הביאה איתה: עלייה בתוחלת החיים, עלייה ברמת ואיכות החיים, תחום החקלאות שהתחזק משמעותית הביא איתו גיוס המוני של כוח אדם שנכנס למעגל העבודה באירופה, למרות שבמאה ה-20 חלה ירידה משמעותית במספר העובדים בחלקות בעיקר הודות לטכנולוגיות חדשות שמייתרות את הצורך בהון אנושי.

מהפיכת האינטרנט:

בעוד כ-50 שנה נסתכל אחורה בזמן ונחשוב על כל השינויים המדהימים שקרו בעקבות הטכנולוגיה. שתי ההמצאות שמהוות את הבסיס לעידן המחובר הן המצאת רשת האינטרנט והסמאטרפון. לבטח נשייך את השינוי הדרמטי לרשת האינטרנט שללא ספק נחשבת לאחת ההמצאות הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר, אבל כשנרצה להתייחס לטכנולוגיה האמיתית שבאמת שינתה את האנושות בהיקפים רחבים ומגווים כל כך, היא ללא ספק תהיה הסמאטרפון- המחשוב האישי האמיתי שעיצב מחדש מהיסוד את האופן שבו בני האדם מתקשרים וצורכים מידע, והיא זו שבאמת שינתה את המציאות שלנו לנצח.

קל להתייחס להשפעות של המובייל על מדינות מערביות מבוססות כלכלית כמו ארה״ב אבל השינוי המעניין יותר קורה בשנים האחרונות דווקא במדינות מתפתחות/דרום מזרח אסיה, בהן המובייל הוא Enabler דרמטי בכל אספקט של החיים החל מתקשורת ועד למסחר ופיננסים ( רק כדי לסבר את האוזן, ב-2013 בסין בלבד נרכשו יותר סמארטפונים מאשר כל אוכלוסיית ארה״ב) וזה הודות לזמינות הולכת וגדלה של סמארטפונים זולים ונגישים יותר שמוצעים במחירים זולים ונגישים יותר (ולא בהכרח מהווים התפשרות על האיכות).

פרסמתי לאחרונה פוסט פה בבלוג על סדרה דוקומנטרית מעולה על העיר שנזן בסין ועל היותה מעצמה תעשייתית עבור מגוון רחב של תאגידי ענק בינלאומיים כמו גם סטארטאפים שמבינים ששם הם יוכלו לקצר משמעותית את ה- TIME TO MARKET של המוצרים שלהם ובעלויות נמוכות. במילים אחרות, קיצור הזמנים והפחתת העלויות הפכו בעולם התחרותי של היום למרכיב קריטי בדרך להצלחה (קישור לפוסט >).

חברות טכנולוגיה כיום ניצבות ראש בראש מול תאגידי ענק מסורתיות, היום זה נראה לנו כמובן מאליו אך חשוב להבין שזו תוצאה ישירה של התחזקות הטכנולוגיות הדיגיטליות בעשורים האחרונים. אמנם אפל היא ״חברת הפוסטר״ לגוף טכנולוגי עצום ממדים ומשאבים, אבל אסור לשכוח חברות נוספות ובעלות השפעה אדירה על העולם גם בהיבט הטכנולוגי והעסקי אבל לא פחות חשוב- התרבותי: IBM, מיקרוסופט ואורקל (והרשימה כידוע עוד ארוכה).

בינן לבין עצמן ענקיות הטכנולוגיה הללו מעסיקות כ-1.3 מליארד עובדים ברחבי העולם כשהתוצרת שלהן מהווה כ-3 טריליון דולר בשנה. אבל זה לא צריך להפתיע אף אחד, שכן חברות הטכנולוגיה מתמחות בייצור והגדלת רווחים בטח בהשוואה לענקיות מסורתיות אחרות ( וואלמרט למשל, מחזיקה בנתח שוק קמעונאי קטן מזה של אליבאבא אך מעסיקה בפועל כ-1.4 מיליון עובדים רק בארה״ב…

מניות ה-FANG (פייסבוק, אמזון, נטפליקס וגוגל) ייצרו הכנסות של יותר מ-440 מליארד דולר בשוק האמריקאי בשנת 2015 בלבד! בשנת 2013, רק לצורך ההשוואה, ארבעת הבנקים הגדולים בארה״ב הציגו רווח ממוצע לעובד בסכום של 61,00 דולר בשנה, בעוד שחברות ה-FANG ייצרו באותה השנה רווח ממוצע לעובד בסכום של כ-450,000 דולר! פי 7! וזה פי 10 יותר מענקיות המזון המהיר בארה״ב.

מה זה אומר? שככל שחברה פועלת בענף טכנולוגי יותר, כך הענף יודע להפיק רווחים גבוהים יותר מכל עובד. זו גם אחת הסיבות שאמורות לעודד חברות לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בעידן המחובר, למרות שבעוד שקודאק העסיקה כ-140,000 עובדים לעומתה אינסטגרם העסיקה כ-14 עובדים בלבד בשנת 2012 לכן הטכנולוגיה יכולה גם לתרום פחות לחברה בהיבט התעסוקתי…

 

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית שיווקית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.