השםTim Brown  ו- Design Thinking משולבים האחד בשני כבר שנים רבות. כמשפיע דומיננטי בתנועת ה-DT, טים מעודד בדרכים שונות ארגונים לגשת לפתרון בעיות דרך השאלה הבסיסית והכל כך חשובה: "מה אנשים צריכים"?.  טים בראון הוא המנכ"ל והנשיא של IDEO, חברת האסטרטגיה, עיצוב וחדשנות הוותיקה והמובילה ביותר בעולם. בפודקאסט המצורף טים משתף בתפיסה לפיה רעיונות גדולים לא שייכים רק לאנשים יצירתיים, ועל החשיבות שארגונים יעודדו את העובדים להיות יצירתיים עם הרעיונות שלהם (בדגש על להביע אותם), ובדרך גם לאפשר ניסוי וטעייה עם אותם רעיונות. סיכמתי לכם את התובנות המרכזיות, מוזמנים להאזין לקטע המלא:

  • באופן טבעי, חברות טכנולוגיה מודרניות משלבות תפיסת DT באופן טבעי ואורגני בתוך הפעילות שלהן, ולהבדיל, בארגונים לא טכנולוגיים בבסיסן ומסורתיות יותר שם התפיסה לא טבעית ולכן גם מאתגר יותר להטמיע תפיסה כזו אבל ככל שעובר הזמן אפשר להבחין כיצד תפיסת ה- DT הופכת מוכרת ומיושמת יותר במיוחד בארגונים מהסוג הזה
  • מנהיגים יצירתיים לא צריכים להשתכנע לגבי התרומה של DT, הם כבר שם: הם שואלים שאלות לגבי איך אפשר לשפר, איך אפשר לגרום לצוותים  שלהם לפתור בעיות שהארגון צריך לפתור, והם גם מחוברים ללקוחות שלהם באמצעות אמפתיה טבעית לצרכים שלהם. הם לא סגורים בתוך הארגון אלא חיים ונושמים את השטח והצרכים של הלקוחות
  • מה חשוב? לשאול שאלות וכל הזמן לאתגר הנחות יסוד (בעיקר כאלו שקיימות, מלוות ומגדירות צורות עבודה במשך שנים רבות), וכדי לעשות את זה, נדרשת סוג של גבורה, כי הרבה אנשים לא אוהבים כשמתחילים לערער את הנחות היסוד שלפיהם הם פועלים, זו גם הסיבה שכ"כ הרבה אנשים נמנעים משינויים. חוסר הוודאות מייצר הרבה פחד, מהשינוי הצפוי אבל גם פחד מעצם הניסיון לשאול שאלות על הסטאטוס קוו ועל תהליכים קיימים, כי הסביבה כנראה שלא תאהב את זה, ופה הרבה אנשים יצירתיים חוסמים את עצמם ופה שרשרת החדשנות נקטעת
  • העולם בו אנו חיים מתאפיין בתחרות גדולה, רמת דיסרפשין גובר – רמת החדשנות שארגונים נדרשים לייצר עולה כל הזמן, וזה מצריך פרואקטיביות גוברת מצד ארגונים והמנהיגים שבהם, ולכן כדאי שכמה שיותר אזורים מתוך הארגון יהיה מכוונים ל- DT
  • התמודדות עם מחסומים: ברוב הארגונים קיים הרבה רצון לעשות שינוי וחדשנות אבל זה מצריך הרבה זמן, האתגר המרכזי הוא ניהול הזמן- לייצר זמן לטובת מהלכים כאלו כדי שזה יתאפשר ובמקביל ישנה תפיסה  מוטעית בהרבה ארגונים שרעיון שלא הצליח הוא כישלון, כשלמעשה מה שנדרש הוא לשאול את המשתמש/לקוח – אוקי, אז מה צריך כדי לשפר את זה? כדי שיענה על הצרכים שלך?
  • האתגר עם הטמעת תהליכי DT הוא אתגר הטווח האסטרטגי: מצד אחד בסימון מטרות קצרות טווח, לרוב אלו אתגרים עסקיים שמאוד ברורים מאליהם לעסק אבל גם ברורים למתחרים מה שאומר שאין יתרון תחרותי משמעותי ולכן אחרי שמשלימים את התהליך מתפלאים מדוע אין אימפקט אמיתי על הפעילות. מצד שני, קשה לרוב הארגונים להתמודד עם שאלות לגבי העתיד המאוד רחוק. ז"א, חשוב לעודד את הארגון לשאול עצמו שאלות לגבי העתיד הקרוב (בעיות של 5 שנים קדימה)
  • אחת מהתפיסות המטעות בעולם הזה הוא, שאנשים קריאטיביים מתמחים בלהעלות רעיונות בזמן שאנשים אנליטיים והפרקטיים יותר הם אלו שיודעים לבצע. זה לא מדויק. לרוב, אנשים קריאייטיבים הם גם יזמיים בנפשם וכפועל יוצא מכך גם מכילים בתוכם את היכולת להוציא רעיונות אל הפועל. אם חושבים על זה, האמנים, המוזיקאים הגדולים ביותר הם אנשי קריאייטיב שהוציאו רעיונות וחזון ענקי משלב הרעיון אל הפועל
  • הבעיה הגדולה ביותר של אנשים יצירתיים היא "להישאב" לתוך רוטינה שחוסמת מחשבה והשראה חדשה. אחת הדרכים להתמודד עם זה: לצאת ולהכיר דברים חדשים: מקומות, אנשים, אוכלוסיות במטרה להעיר את המחשבה ולהתנתק מהרוטינה. יצירתיות וסקרנות הן תכולות שהולכים מאוד ביחד. יצירתיות קשורה מאוד חזק ל אנשים ששואלים שאלות על העולם סביבם
  • אין פה נוסחה, אין One size fits all. כל ארגון חייב להתנסות ולעצב לעצמו תהליכים ושיטות שמתאימות עבורו 

    לפודקסט המלא >