מנכ״ל מרצדס דיטר זטש צוטט בכנס CES 2015 אומר שלפי תפסית עולמו, קונספט הרכב האוטונומי צריך לצאת מראיית ״המרחב השלישי״, כשהוא מתכוון לכך שאם הבית הוא המרחב הראשון והמרכזי שלנו, בו אנחנו מבלים חלק משמעותי מחיינו, והמשרד/אזור התעסוקה הוא המרחב השני, הרי שהרכב שלנו הוא המרחב השלישי הרי שגם בו אנחנו שוהים פרק זמן לא מבוטל מהיום.

על בסיס התובנה הזו, העיצוב של מכונית הקונספט של מרצדס ״חוזר למקורות״ ודומה בתפיסתו למבנה ולחוויה של הכרכרה המסורתית, זו שמונעת ע"י סוסים ונעה בהתאם לפקודות הנהג שבכלל יושב מחוץ לכרכרה עצמה, מופרד מתא הנוסעים שלמעשה אינם חלק פעיל מהנסיעה עצמה (תחשוב על האנלוגיה הזו בהמשך…).

אם חושבים על זה, נסיעה בכרכרה כאמור מתאפיינת בחלל סגור ואפילו מבודד מהנסיעה, בזמן שהנהג שיושב בכלל מחוץ לכרכרה אחראי לתפעול ולנסיעה. בניגוד לחוויית הכרכרה, חוויית הנסיעה ברכב מעוצב סביב פעולת הנהיגה עצמה (למעשה-סביב הנהג ופחות סביב הנוסעים האחרים) במטרה לאפשר לנהג את התנאים האופטימליים לנהיגה, חוויה את התשתית שלה אנו מכירים עוד מימי מודל T המפורסם של הנרי פורד. אבל, בעידן הרכבים האוטונומיים בו אין צורך בנהג אין סיבה שסביבת הפנים של הרכב לא תעוצב בצורה אחרת לחלוטין, כזו שתאפשר את מרב הנוחות וחופש הפעולה של הנוסעים עצמם.

אילון מוסק, מייסד חברת ״טסלה״ אמר בשנת 2015 שלדעתו בעתיד המאוד קרוב יהיה קשה לראות ואפלו להבין מכוניות שאינן אוטונומיות, ושמי שיחזיק ברכב ״רגיל״ יעשה זאת ממניעים נוסטלגיים ואישיים בלבד, שכן להחזיק מכונית רגילה תהיה דומה למי שמחזיק כיום בסוס…האם הגישה שלו מופרכת?

המכונית האוטונומית של גוגל צברה נכון להיום יותר משני מיליון מיילים, אפילו נעצרה פעם על ידי המשטרה והצליחה להימנע מקבלת דו״ח תנועה (הודות לנסיעה בטוחה ולפי חוקי התנועה). להוציא תאונות כמו זו הקטלנית של הרכב האוטונומי של טסלה, ותאונה אחרת של הרכב של גוגל (שניהם אגב כתוצאה מאי זיהוי משאיות או רכבים אחרים בדרכם והובילו לנפגעים בנפש) כשמשווים את ממוצע התאונות שהאמריקאי יחווה בחייו (תאונה אחת בממוצע בכל עשר שנים, או לחילופין כל 165,000 מיילים), הרי שהרכבים האוטונומיים של היום כבר שיפרו דרמטית את המספרים של הנהגים האנושיים.

דאטה שנאספה ונותחה מהמכונית האוטונומית של גוגל הראתה שבהשוואה בין נסיעה אוטונומית ברכב לבין נסיעה ע״י בן אנוש, הנסיעה האוטונומית שמרה בעקביות רבה יותר על נהיגה בטוחה, כזו שכללה פחות האצה, סיבובים פחות חדים, ועצירות רגועות יותר. ובכל זאת נשאלת השאלה האם העובדות הללו מספיקות כדי שנרגיש לגמרי בטוחים ברכב האוטונומי? האם נוכל (ומתי) ליהנות מקריאת ספר בזמן שהרכב מסיע אותנו בעצמאות מאלה אל מקום העבודה? על התשובה הזו מנסות לענות מספר יצרניות של רכבים אוטונומיים נוספות כגון טסלה, אאודי, ו-BMW שמציינות גם הן שהדטה שלהן מוכיחה שרכבים אוטונומיים מתאפיינים בנסיעה בטוחה יותר בהשוואה לזו של בני אדם.

אז נכון שרבים יגידו שהם לעולם לא יסמכו על רכב אוטונומי שיסיע אותם, אל אמירות כאלו מתעלמות לחלוטין מהמספרים שמספקת הדטה שציינתי קודם לכן לגבי בטיחות הנסיעה בהן. זאת ועוד, הדבר דומה לכל מי שטוען שיעדיף נסיעה ברכב/רכבת מאשר טיסה, למרות שהסטטיסטיקה מראה שהסיכויים להיפגע בזמן נסיעה ברכב גדולים בהרבה מאשר מבטיסה (הסיכוי להיפצע בזמן נסיעה ברכב עומד על 1:98 בעוד שהסיכוי להיפגע מטיסה עומד על 1:7,178…).

מעבר לזה, בזמן טיסה מסחרית ממוצעת כ-90% ממנה מנוהלת על ידי הטייס האוטומטי, ורבים מהמטוסים החדשים כוללים מערכות אוטומטיות של נחיתה שאינן מצריכים מעורבות טייס! אז נכון שנדירות הטיסות שבהן הנחיתה מתבצעת אוטונומית על ידי המטוס, ובכל זאת הטכנולוגיה קיימת.

מכוניות אוטונומיות לא מתעייפות, לא צורכות אלכוהול, אי אפשר להסיח את דעתן בזמן הנסיעה, הן לא מתעצבנות על נהגים אחרים ומלבד טעינה או תדלוק הן לא זקוקות למנוחה. אז נכון, הן עדיין לא מצליחות להימנע מתאונה (המקרים של הרכב של גוגל ושל טסלה הוכיחו זאת, לצערנו), אבל סביר מאוד שהמקרים הללו ייבחנו תחת זכוכית מגדלת במטרה לשפר את הטכנולוגיה לנסיעות עתידיות.

ישנן הערכות שבעוד כחמש עד עשר שנים מכוניות אוטונומיות יהפכו לדבר שבשגרה. ה- Business Insider מעריך שיהיו כ-10 מיליון מכוניות אוטונומיות על הכבישים עד שנת 2020, וכ-100 מיליון רכבים אוטונומיים בתוך כעשר שנים אחרי. אחד הדברים שיתרמו לחיזוק השימוש ברכבים חכמים הן הערים הגדולות בעולם שיתמכו יסבסדו ויעודדו השימוש בהן. יש הטוענים שאותן ערים ייצרו העדפה כלכלית ורגולטורית לרכבים אוטונומיים על פני נהגים אנושיים, ומי שמזלזל באמירה כזו שוכח עובדה חשובה: הדור שיקבל את ההחלטות הללו הוא הדור הצעיר של היום (דור ה-Y, Z), הדור שיחליף את הבייבי בומרס שגדלו לצד מכוניות בעלות מנועים זוללי דלק ומזיקים לסביבה. האם אכן הרגולציה תצטרף כקטליזטור לעידוד הרכבים האוטונומיים? ומה לגבי הפגיעה הברורה בענף הרכב והתחבורה ושלוחותיה (תחבורה ציבורית: אוטובוסים, מוניות, נהגים, ועוד ועוד…)

רק בשבוע שעבר פורסם ששחקנית משמעותית נוספת נכנסה ובגדול לתחום, הלא היא UBER שהשיקה תכנית בחינה של טכנולוגיה שפיתחה בפיטסבורג, ארה"ב. קשה להתעלם מהאקו סיסטם של השחקנים בענף, יצרניות רכב, חברות טכנולוגיה, ענקיות כלכלה שיתופית ועוד ועוד, כולם מחפשים את הדרך הבטוחה והמהירה ביותר להציג את הרכב האוטונומי הראשון שבאמת יצדיק את הטייטל. מי תהיה הראשונה? איך הרגולציה תתמודד עם מגוון הסוגיות שעולות ומתי נראה בפועל את הרכבים הללו על הכביש בהיקפים רחבים?

 

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית שיווקית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.