אני פחות מתחבר למונח "טרנספורמציה דיגיטלית". לדעתי עסק אמור לעבור התפתחות טבעית ומתמשכת אל מול שינויים אתגרים והזדמנויות שעוטפות את הפעילות העסקית. אני גם לא חושב שכל עסק יכול/צריך להפוך לדיגיטלי, לפעמים שילובים הם הדרך הנכונה. אבל זה דיון אחר. הנקודה שכן רציתי להתמקד בה בהקשר של ארגונים שמנסים לעבור טרנספורמציה היא – ההתחייבות הארגונית.

כל עסק, ובמיוחד ארגונים גדולים ומסורתיים, יתקשו לבצע שינוי אמיתי ועמוק ללא תמיכה ורוח גבית, לא רק מהמנכ"ל והדרג הניהולי הבכיר, אלא גם מהדירקטוריון עצמו. שינוי הוא דבר מפחיד שרובנו נמנעים ממנו. במיוחד בגלל זה כשארגון רוצה לייצר שינוי מבוסס טכנולוגיה, עליו להיות כנה עם עצמו ולהבין שהשינוי לוקח זמן, לפעמים הרבה זמן, וגם מצריך השקעות של הרבה מאוד משאבים יקרים, משאבים שתמיד יכולים להיות מופנים למטרות אחרות. לכן, צריך גם סבלנות ולא להזניח את ההתחייבות למטרה.

למה זה חשוב? מפני שדיגיטל הוא לא פרויקט, הוא תפיסה שלמה. ופה בדיוק ארגונים והאנשים שמעצבים את הארגון מתחלקים: אלו שמבינים את זה, ואלו שלא. ככל שהארגון יבין את ההזדמנות בשינוי התפיסה (ולא פחות חשוב, את ההשלכות והמשאבים הנדרשים), כך הדרך להטמיע שינוי אמיתי יהיה קצר ואפקטיבי יותר. דבר נוסף שחשוב ולדעתי גם קורה בהרבה ארגונים, הוא החיבור המשמעותי והקריטי בין הצד העסקי לבין הטכנולוגי.

מה זה אומר? בעבר, וזה עדיין נכון במקומות מסוימים, הצד הטכנולוגי פחות הכיר את הצרכים האמיתיים בשטח, ומנגד הצד העסקי בטח שלא דיבר את השפה הטכנולוגית. שמן ומים… אבל היום המגמה משתנה: צוותים מעורבבים של אנשי IT + ביזנס משלבים כוחות במסגרת סבבי עבודה קצרים וממוקדים יותר, וכך מתחילים לייצר תהליכים מעגליים אפקטיביים של אפיון>יישום מהיר>בדיקה>תיקונים וחידודים באפיון המקורי>יישום…תהליך שחוזר על עצמו שוב ושוב. כאמור, זה עדיין נמצא בשלבים הראשונים שלו, אבל יותר ויותר ארגונים מבינים היום שזו תפיסה חשובה להתמודדות עם קצב השינוי בשוק התחרותי.

הפוסט לקוח מהניוזלטר השבועי שלי. עדיין לא נרשמתם? לינק.