בשבוע שעבר שיתפתי במחקר ממש מעניין שנקרא "The Future Of Money" שמדבר על מגמות באופן שבו העולם מתייחס  ומתנהל עם הכסף שלו, ועל ההשפעה הדרמטית שיש לטכנולוגיה על המגמות הללו. חילצתי מהמחקר מספר תובנות ומספרים שלדעתי מעניין לשים אליהם לב בהקשר הזה, בעיקר מהזוית של לאן העולם הפיננסי צועד:

  1. כ-76% מהמילניאלס מחפשים אחר דרכים וערוצים חדשים לנהל את חשבון העו"ש שלהם.
  2. 40% מבני ה-20 הורידו לסמארטפון שלהם אפליקציה לניהול אישי של הפיננסים שלהם.
  3. 80% מהצעירים במדינות מערביות לא משקיעים בבורסה, בעיקר כיוון שאין להם או חושבים שאין להם את ההון המינימלי הנדרש כדי להתחיל ולהשקיע.
  4. ארנקים דיגיטליים: בהודו יש סבירות גבוהה יותר שצרכנים ישלמו עבור שירותים ומוצרים באמצעות ארנק דיגיטלי (56% מעידים שהם משתמשים באפליקציית תשלומים דיגיטלית בהתנהלות השוטפת שלהם), זאת בהשוואה לתאילנד (51%), וספרד (25%) ולבריטניה, שם רק כ-14% העידו על שימוש דומה. שימו לב לגורם לתופעה: מדובר במדינות שבהן אחוז גדול יותר מהאוכלוסייה מאמצים סמארטפונים בזמן שלא תמיד יש להם חיבור אינטרנט לבית (שלא לדבר על מחשב נייח. ז"א, שהסמארטפון הוא לא המסך הראשון עבורם, אלא המסך היחיד בחייהם (אולי מלבד טלוויזיה), מה שבהגדרה דוחף קדימה את הייצור והשימוש שירותי תשלום במובייל.
  5. 52% מהסינים מכירים את המונח "בלוקצ'יין", זאת בהשוואה לכ-48% בלבד מהאוכלוסייה בארה"ב.
  6. מספר מדהים שמתחבר לסעיף 4: עבור כ-98% מהאוכלוסייה שנחשבת דיגיטלית/מאמצת טכנולוגית בסין (מדובר בכ-772 מיליון סינים) שער הכניסה היומי לרשת הוא דרך הסמארטפון.
  7. ואם כבר מדברים על סין וארנקים דיגיטליים, אי אפשר שלא להזכיר את ה- ארנק הדיגיטלי: Alipay, דרכו התבצעו כ- 90% מהתשלומים הדיגיטליים ב- 2016 (בסין  ובדרום מזרח אסיה Alipay הוא ארנק דיגיטלי אמיתי, כזה שהלכה למעשה מייתר את השימוש במזומן וכמובן בכ.אשראי, ניתן שם לשלם באמצעותו למגוון מאוד רחב של שירותים הן און ליין וכמובן גם בנקודות מכירה פיזיות, לרבות מוניות ומכונות שתיה ומזון).
  8. תחום ה- Micro Lending בסין צפוי לצמוח לתעשייה שמגלגלת כ- 79 מיליארד דולר עד סוף 2018
  9. שוק התשלומים הדיגיטליים בהודו צפוי לצמוח מ-200 מיליארד דולר כיום לתעשייה של כטריליון דולר (!) במהלך 5 השנים הקרובות.

כמה תובנות נוספות שעולות מהדו"ח:

רוב בני ה-18 עד 35 בסין ובארה"ב מקטינים באופן משמעותי את השימוש שלהם במזומן (לי באופן אישי אין אף פעם כסף מזומן בארנק…). 63% מהצעירים האמריקאים טוענים שהם פשוט לא מחזיקים מזומן בארנק, וכ-75% מהם מחפשים כלים פיננסיים דיגיטליים שתואמים יותר לאופי ולצרכים הצרכניים שלהם.

אבל הנה נתון מעניין ומפתיע יותר: כ- 89% מהצעירים בארה"ב כן חושבים על המשמעויות של חיסכון ארוך טווח, בעיקר כפועל יוצא מתמשך של השלכות המשבר הכלכלי העולמי של 2008. אותם צרכנים צעירים אמנם היו עוד יותר צעירים בזמן המשבר, אבל ההשפעה הרחבה שלו, הסיכוי התקשורתי וכמובן הנגיעה באחוז גבוה ממשקי הבית בארה"ב עיצבה אצלם תפיסה לפיה עליהם לקחת יותר אחריות בחשיבה לטווח ארוך.

המחקר גם מצא שסוגיית הפגיעה בפרטיות וניצול לרעה של מידע אישי חלחל והשפיע לרעה גם על התפיסה הצרכנית (בעיקר של צעירים) של מוסדות פיננסיים מסורתיים. 76% מסינים וכ-72% מהאמריקאים העידו שמדובר בסוגיה רגישה ובעייתית עבורם, וכי סוגיות נוספות כמו ערכים, תרומה לקהילה ומעורבות חברתית של אותן מוסדות פיננסיים משפיעים יותר על ההחלטה הצרכנית עם מי לעבוד.

לסיכום: הדו"ח למעשה מכריז על סין כמעצמת על כשמדובר באימוץ טכנולוגיות מתקדמות וגם במוכנות הצרכנית לצרוך שירותים פיננסיים חדשים בערוצים הדיגיטליים. למעשה סין היא מנוע צמיחה עולמי בתחום התשלומים הדיגיטליים וניהול ההון האישי על בסיס טכנולוגי, ההשפעה של הקדמה הזו כבר חורגת מגבולות דרום מזרח אסיה ומחלחלת לאט אבל בטוח גם למדינות המערב, בעיקר הודות לחברות פינטק כמו גם גופים פיננסיים שפשוט לומדים ומעתיקים צורות חשיבה ועבודה מהסינים. 77% מהסינים מעוניינים בפתרונות בנקאיים מתקדמים יותר, 61% מעידים שהם מתכוונים להשתמש ב- IOT (האינטרנט של הדברים) כדי להתחבר ולנהל את הפיננסים שלהם ברגע שזה יתאפשר יותר (המספר בארה"ב עומד על חצי מזה…), וכ-47% מהמילניאלס בסין כבר משתמשים בטכנולוגיות של זיהוי פנים כאמצעי כניסה לחשבונות הפיננסיים שלהם (זאת בהשוואה לכ-18% בלבד מהאמריקאים).