מקורות לחדשנות בארגונים (Open Innovation)

אחת השאלות המהותיות שחברות וארגונים רבים מתחבטים לגביה: מה מקור החדשנות? מאיפה וכיצד אפשר להביא לארגון את הרעיון המהפכני הבא? What's the next big thing?

ברוב הארגונים קיימת יחידה עסקית שאחראית על חיזוק ערך החדשנות, כשיותר ויותר יחידות כאלו מבינות כיום שחדשנות ורעיונות פורצי דרך יכולים להגיע ממגוון רחב של מקורות, מתוך ומחוץ לכל ארגון. החלק השני של המשפט הקודם ממש לא מובן מאליו ולדעתי דווקא הוא מהווה את התובנה הקריטית בפוסט הזה.

באופן מסורתי, רוב הארגונים משקיעים משאבים רבים בחשיבה, תכנון ובניית אסטרטגיות עסקיות במטרה להשיג את המטרות העסקיות שקבעו לעצמם וכמובן ככלי להתמודד עם התחרות בשוק. במסגרת משאבים אלו, רוב הארגונים מתבססים על משאבי ידע מתוך הארגון, מבלי לנסות ולאתר מקורות נוספים שיכולים לסייע ואפילו לשדרג משמעותית את מאמצי החדשנות העסקית. אגב, המשפט האחרון תקף הן למקורות חשובים מתוך הארגון והן לשלל מקורות מחוצה לו, מקורות שיכולים לייצר מגוון עצום של הזדמנויות עסקיות, בתנאי שהארגון בשל ופתוח מספיק להיעזר בהם.

לטעמי אי אפשר לדבר על ערכי החדשנות מבלי להתייחס לגישה הקיימת ברוב הארגונים הגדולים: הגישה הקיימת מתאפיינת בסוג של סטנדרטיזציה ושמירה על הסטאטוס קוו. מקבלי ההחלטות בארגונים רבים חוששים מכל גורם השפעה שיכול לערער את שיטות העבודה והתהליכים הקיימים. עבורם, המושג חדשנות מייצג תפיסה פחות יציבה, פחות בטוחה וככזו, עדיף למזער אותה למינימום.

 גישה מיושנת זו (בעיני לפחות) אינה חדשה וכנראה שבכל ארגון תמיד יהיו הגורמים שיתנגדו לחדשנות *אמיתית* (כזו שבאמת מייצרת מהלכים חדשניים בעלי ערך הן לארגון והן ללקוחות הקצה) ומיותר לציין שלא חסרות חברות שזה פחות מתאים להם ל- DNA.

 המשמעות הבסיסית של המושג "חדשנות" היא לחשוב ולעשות את הדברים אחרת! להשתנות, להתפתח, להבין שהעולם דינאמי וככה נדרש להתאים את עצמנו למציאות המשתנה (גם אם מדובר בארגון ענק ומסורבל).

 מה שכן מהווה חידוש, לטעמי, הם האתגרים העסקיים שאיתם ארגונים נדרשים להתמודד היום, בעיקר הודות לטכנולוגיות חדשות שמעצבות מחדש את העולם בו אנו חיים: טכנולוגיות, תקשורת, אבטחת מידע, שירות וכו'. לא קיים כמעט אספקט שאינו משתנה ומתפתח ובהקשר הזה משפיע על האופן שבו חברות וארגונים יעבדו בעתיד (גם אם היום זה נראה כמשהו רחוק).

 על בסיס העבודה הזו, ארגונים למעשה מתחלקים ל-2: אלו שמבינים את האתגר ולא פחות חשוב: את ההזדמנויות הנפרשות בפניהם ויפעלו כדי למקסם אותן, ומנגד ארגונים שימשיכו עם אמירות חסרות מעוף שנראות מעולה על מצגות אבל בשטח – גורנישט. אני רוצה להאמין שעם הזמן ועם מגוון השינויים העתידיים (הרי המגמה רק תלך ותתחזק) – נושא החדשנות בכלל לא יהווה שיקול. 

 לדעתי, הפתיחות הזו מייצגת מגמה מתחזקת שבאה לידי ביטוי בדמוקרטיזציה של ערך החדשנות בארגונים. הכוונה לתפיסת עולם עסקית לפיה החדשנות נמצאת בהרבה מקומות ולכן כל גוף שמעוניין לייצר חדשנות אמיתית נדרש לבחון מגוון מקורות שיכולים לתרום לערך זה. כפועל יוצא, צמצום של מקורות חדשנות אפשריים יכולים לפגוע משמעותית במאמץ החדשנות בארגון (בעיקר כתוצאה מחשש לחשוף מידע החוצה או לאפשר "הפרעות" בתהליכי עבודה קיימים).

אילו מקורות חדשנות נוספים קיימים?

1.לקוחות
תחשבו על זה, הלקוחות שלכם הם הגורם שהלכה למעשה משתמש במוצרים ובשירותים שלכם! כל המשאבים שאתם משקיעים בפעילות העסקית השוטפת מסתכמת בלקוחות שבפניהם מוצגים המוצרים שלכם. ההבדל הקריטי בינם לבין צוותי המחקר, פיתוח ושיווק בארגון הוא בנקודת המבט: את הלקוחות לא מעניינים היעדים העסקיים של הארגון, לא מעניין אותם התהליך שהארגון עבר כדי להשיק את המוצר, כל מה שמעניין אותו הוא הערך שהוא מקבל מהמוצרים והשירותים.

לכן, בהגדרה הם מייצגים את הגורם הרלוונטי והנכון ביותר לתת לארגון הן את ההתייחסות שלהם למוצרים הקיימים והן רעיונות להתייעלות/ התחדשות. הם יודעים מה "כואב" ומה חסר ויכולים בנוסף לספק תובנות חדשניות המגיעות מנקודת מבט אובייקטיבית (מה שחסר ברוב המקרים בצוותי העבודה בתוך הארגון). כדי לנכס ולהעצים את משאב הידע והחדשנות מצד הלקוחות, ארגונים נדרשים לייצר כלים ותהליכים המאפשרים זאת (איסוף מידע ופידבק מצד הלקוחות ולנתב את הידע הזה למקומות הרלוונטיים בארגון).

2. השתתפות בכנסים, תערוכות ואירועים מקצועיים

ההשתתפות הפיזית במפגשים מקצועיים נחשבת כפעולה חשובה בכל פעילות עסקית: היכרות עם מגמות חדשות בענף העסקי של הארגון, הזדמנות לנטוורקינג והפגנת נוכחות אל מול שחקנים חשובים באקוסיסטם הרלוונטי: ספקים, מתחרים, לקוחות, סטארטאפים ועוד.

3. עובדי החברה כמקור מדהים של רעיונות וחדשנות

ההון האנושי בכל ארגון או חברה הוא אחד המשאבים המשמעותיים ביותר שארגון יכול וצריך להעצים. בהמשך ישיר לסעיף הקודם (הלקוחות), לפעמים מספיק להסתכל "פנימה" לתוך הבית ולבחון שילוב של עובדי החברה. תחשבו על זה: עובדי החברה מייצרים עבור הארגון "פסיפס" אנושי עשיר בניסיון, ידע, דעות ורעיונות שרק מחכים לקבל הזדמנות לביטוי. בעיקר ברמת המיקרו בתוך הארגון: סביר להניח שעובד שמגיע ממחלקה X מחזיק בידע וניסיון עשיר באותו התחום, ולכן מהווה משאב חשוב בהסתכלות הרוחבית של החדשנות: בדומה ללקוח, סביר שגם הוא מכיר היטב את היתרונות והחסרונות של תחם הפעילות שלו ולכן יכול לספק הצעות ורעיונות חדשים.

4. לא לחשוש מרעיונות ישנים שלא התממשו

אומרים שתזמון זה הכול בחיים. גם בחדשנות והעלאת רעיונות יצירתיים, לפעמים עולות הצעות כאלה ואחרות שלמרות שהן רלוונטיות ועונות על צורך אמיתי, ממגוון סיבות הן לא מתבשלות לכדי מוצר או שירות חדש. לכן, חשוב לנהל מעקב אחר רעיונות ישנים שעלו בעבר, לנקות את האבק ולבחון מחדש את מידת הרלוונטיות שלהן. יכול להיות שיידרש עדכון או התאמה מחדש בהתאם לתנאי השוק ולמאפיינים העדכניים, אך בכל זאת חשוב לזכור שרעיונות קודמים שלא התממשו עדיין יכולים להיות רלוונטיים כעת.

5. אימוץ גישת ה- "Open Innovation"

אני מתכוון להתייחס למושג "Open Innovation" בהרחבה פה בבלוג בעתיד הקרוב, אך בהקשר לפוסט שלפניכם רק אתאר את המושג בקווים כלליים: "פתיחות חדשנית" היא פרדיגמה הדוגלת בשילוב מקורות השפעה וידע מחוץ לארגון במקביל למעורבות המשאבים הפנים ארגוניים. בנוסף, בהקשר של פיתוח מוצרים ושירותים, גישת ה-"Open Innovation" דוגלת בשימוש בטכנולוגיות חיצוניות לארגון במטרה ליעל תהליכי עבודה, גם בהקשר של Time To Market וגם בהיבט של משאבים, אבל בעיקר – ידע. אחד היתרונות (ויש הרבה כאלו) בגישת ה-"Open Innovation" היא מזעור סיכונים והתבססות על יצירת מוטיבציות חדשות אל מול ה- Eco System הרלוונטי (כמו למשל: הלקוחות, הספקים ועוד).

למשל: יצירת שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים רלוונטיים במטרה להרחיב את שדה הראיה הרעיונאי בהקשר העסקי: סטודנטים הלומדים בפקולטות הרלוונטיות לפעילות העסקית מהווים קרקע פורייה לרעיונות טריים ובעיקר –אובייקטיביים. בנוסף, הם פועלים ממוטיבציה שונה לחלוטין מהמוטיבציה הרשמית בארגון.

 

מילת סיכום: לא כל מהלך או רעיון חייב להיות "פורץ דרך". האתגר האמיתי עם מהלכים שמוגדרים ככאלו הם המשאבים הרבים שנדרשים להוציא אותם אל הפועל. עדיף במקום זאת לפעמים לכוון לרעיון קטן וממוקד יותר, כזה שה- Time To Market שלו מהיר והיישום יחסית פשוט וכך להרכיב "פסיפס" של מהלכים שלא מזעזעים את השוק אבל מצד שני מייצרים ערך אמיתי למשתמשים. 

 

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.