אתמול (18.7) השתתפתי במפגש מעניין שארגנה דלויט ישראל בת"א שעסק בחיבור שבין פיננסים לבין טכנולוגיה, AKA תעשיית הפינטק. באירוע השתתפו נציגי דלויט מארה"ב  וכן ייצוג מרשים של ראשי ענף הפיננסים הישראלי.

כמה נקודות מעניינות שמשכו את תשומת ליבי נאמרו ע"י בוב קונטרי, מנהל הפעילות הגלובאלית של ענף השירותים הפיננסיים בדלויט שגם התייחס לעובדה שזהו ביקורו הראשון בישראל. הדברים נאמרו כמענה לשאלות שהגיעו מהקהל, כולן סביב האבולוציה של ענף הפיננסים ובמסגרת האתגר להתמודד עם הזדמנויות טכנולוגיות חדשות, שינוי צרכני וכמובן – השפעות הרגולציה:

 

  1. קונטרי התייחס לשינוי התפיסתי שארגונים פיננסיים נדרשים אליו בהיבט של ניהול טכנולוגיה: רוב המוסדות הפיננסיים עדיין פועלים תחת גישות ואסטרטגיות מסורתיות כשמדובר בטכנולוגיה, וזו מציאות שפשוט חייבת להשתנות ומהר. מערכות לגסי מסורתיות אינן מהוות מענה הולם לשינוי השוק (דרישות וציפיות צרכניות מהשירותים הדיגיטליים שלהם, טכנולוגיות ענן שמציאות פתרונות מהירים, זולים ומאובטחים יותר, התחזקות השימוש באינטליגנציה מלאכותית ושילוב יכולות של מאשינג לרנינג בשירותים הפיננסיים הדיגיטליים ועוד). כל אלו מצטרפים לאקוסיסטם של ענף הפינקט שגם הוא משתנה בהגדרה ומציע שלל הזדמנויות שאסור למוסדות המסורתיים להתעלם מהן. אם בעבר חברות הפינטק נתפסו כאיום על המוסדות הפיננסיים המסורתיים, הרי שכיום הן לגמרי הפכו לשותפות לדרך ולעשייה, ובמילים אחרות הן Enabler מהותי וחשוב. זו הסיבה שבגללה החיבור הישיר לאקסלרטורים, ה- HUBS הטנולוגיים והחממות הוא קריטי, לא פחות.
  2. בנוסף, קונטרי התייחס לאתגר ניהול ההון האנושי בעידן המחובר: בדומה לתעשיות מקבילות גם בתחום הפיננסי הצורך של ארגונים פיננסיים לעשות "חישוב מחדש" סביב אסטרטגיות גיוס וניהול ההון האנושי הופך קריטי מאי פעם. במציאות של היום המרכיב הטכנולוגי (על כל נספחיו המגוונים) הופך לגורם עסקי מבדל מאי פעם וככזה מצריך גיוס וניהול טאלנטים מתאימים שיובילו וינווטו את הארגון לקדמה וליצירת פער עסקי (על בסיס טכנולוגי, בין היתר). אותם טאלנטים הופכים למעשה למבוקשים הרבה יותר וכפועל יוצא מכך מחוזרים באגרסיביות ע"י גורמים מתחרים. לכן, אתגר ממשמעותי שניצב בפני גופים פיננסיים כיום הוא יצירת אסטרטגיית גיוס וניהול אותם טאלנטים, שימורים ומתן כל המשאבים הנדרשים כדי לאפשר להם להביא את החדשנות האמיתית.
  3. קונטרי התייחס לעובדה שזהו ביקורו הראשון בישראל וציין לטובה את האנרגיות היצירתיות וחדשניות שהוא מזהה בשוק הישראלי. לתפיסתו, הצבא מהווה מרכיב מהותי בתרבות החדשנית בישראל, ולכן הוא אינו מופתע מהיקף החדשנות הפיננסית שמקורה בישראל, בדגש על תחום הסייבר. הוא ציין שבכוונתו לשתף עם מנהלי הארגון על הצורך המהותי לגישתו להדק באופן משמעותי את שיתופי הפעולה בין תעשיית הפינטק והפיננסים בישראל לבין תעשיות מקבילות בחו"ל.
  4. קונטרי התייחס בצורה מעניינת לשאלה מהקהל בנושא ה- P2P (הלוואות וגם ביטוח): הדור הצעיר כיום (מלניאלס) צורכים אחרת את השירותים הפיננסים שלהם. הם פתוחים יותר לצרוך שירותים מגופים שאינם בנקאיים מסורתיים, הם מוכנים להתנסות יותר (בתנאי שגופים שהם – NON BANKERS מצליחים לייצר אמון) ומחפשים את הערך המובהק בכל כלי ופלטפורמה חדשה. לכן, בהתייחסות להלוואות P2P הוא אומר שאין ספק שקיים פוטנציאל עסקי אך לטענתו ההשפעה הקרובה והישירה ביותר תגיע מכיוון אחר – מכיוון מודל הריסק. גופים פיננסים מסורתיים חייבים להפנים את העובדה שבשוק של היום, ברגע שפלטפורמות P2P מציעות מודל דירוג אשראי שמתבסס על מקורות מידע גדולים, חדשים ומגוונים יותר, הרי שגם הן חייבות להשתנות ולהתאים לרוח התקופה. קונטרי התייחס ספציפית לרשתות החברתיות שמהוות מקור מידע חשוב במודל הערכת הסיכונים, מקור שרוב המוסדות הפיננסיים פשוט מתעלמים ממנו כיום. כל זה חייב להשתנות כי לא מדובר על שינוי תפיסתי, אלא מדובר בשוק אחר לגמרי.
  5. קונטרי נשאל האם לדעתו יש מקום להשקעות משמעותיות בתחום ה-P2P בעולמות הביטוח. לגישתו קשה מאוד לענות על זה כרגע, כי מדובר בתחום חדש יחסית שאין לדעת לאיזה כיוון הוא יתפתח. יחד עם זאת הוא כן מאמין שחברות הביטוח חייבות להגיב ומהר להזדמנות האדירה של האינטרנט של הדברים (Iot) ולהשפעה האדירה של זה על המודלים העסקיים של חברות הביטוח. חברות ביטוח שישכילו לחבר בין מגוון המכשירים והחפצים המחוברים לבין מודלים של תמחור ביטוחי לא רק שייצרו פער עסקי משמעותי אלא גם ידברו בצורה הנכונה עם דור חדש של לקוחות שאליו בכל מקרה אותן חברות צריכות לדבר (החל מטכנולוגיה לבישה, מכוניות חכמות, בתים מחוברים ועוד).
  6. התייחסות לגבי הרגולציה: כי אין באמת דיון בנושא פינטק ללא התייחסות לאתגר הרגולטורי. קונטרי התייחס כמובן גם להיבט הזה ואמר שבאופן טבעי ובסיסי לרגולציה יש השפעה ישירה על האופן שבו שוק הפינטק יתפתח. מצד אחד הרולגטור חייב להבין את השינוי ולדעת להתאים עצמו אליו במטרה לאפשר ליותר גופים פיננסים וחברות מוצר להנגיש מוצרים ושירותים חדשניים, ומצד שני בהגדרה הרגולטור נדרש לשים לנגד עיניו את האחריות שלו כלפי ביטחון הלקוחות. במילים אחרות: נכון שלטכנולוגיה ישנה השפעה קריטית על התעשייה, אך לא פחות חשוב היא ההשפעה הרגולטורית שמגדירה בסופו של דבר את גבולות הגזרה שביניהן כל האקוסיסטם הזה פועל ומתפתח.
    Deloitte_1

הנוף מהגג של ה- Higher& בת"א 

Deloitte_2

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית שיווקית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.