הרצאה מרתקת ומלאת תובנות של בריאן סוליס לגבי חדשנות, הצורך בשינוי צורת חשיבה ולמה חשוב להסתכל קדימה. אנחנו חיים בתקופה שבה מתרשים בה המון תהליכי חדשנות שמשבשים מודלים מסורתיים בעיקר הודות לדיגיטל. זה קורה לנו, ובגללנו כי אנחנו בעצמנו משתנים.

עומדת בפנינו אפשרות הבחירה לגבי התקפיד שאותו אנחנו מעוניינים לקחת במהפכה הזו: מצד אחד אנחנו יכולים להיות מובלים, להימשך למקומות החדשים הודות לשינויים שמתרחשים סביבנו, או שאנחנו יכולים לקחת חלק בעיצוב של השינוי ולמעשה להוביל אותו. זה לא משנה בני כמה אתם ואיך הדברים עבדו בעבר, אלא איך הדברים יעבדו בעתיד. החוקים, הנורמות ושיטות העבודה שהגדירו את עולמנו עד עכשיו ממש לא חייבים להיות רלוונטיים ולהמשיך ולהגדיר את העתיד. כולנו יכולים לשנות פרדיגמות ולבחור בדרכים חדשות לעשות דברים.

הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות בעיקר למשווקים הוא לפספס את הרגע הזה שבו הדברים משתנים בשוק בו הם פועלים, לפספס את העובדה שיזמים יציריתייםמביאים חדשנות משבשת ולמעשה מהווים איום אמיתי על המודלים המסורתיים, לפספס את העובדה שהצרכנים הם שונים והם מצפים מהמותגים שלהם לעמוד בסט שלם וחדש של סטנדרטים. אבל הגרוע ביותר הוא לא לקבל את ההחלטה לשנות, לחדש, לחשוב ולעבוד אחרת.

סוליס מדבר על Creative Disruption, מונח שמתייחס לעובדה שכולנו צריכים רגע לעצור ולהתבונן בכל מה שאנחנו עושים ולשאול את עצמנו האם הרעיונות, דרך המחשבה ושיטות העבודה עדיין רלוונטיות ונכונות. אולי הגיע הזמן לחשוב אחרת, לחשוב רחב יותר (שוב – אל מול העולם שמשתנה סביבנו). סוליס מתייחס לכך שאחת לתוקפה מגיע שינוי אמיתי לשוק, כזה שגורם לנו לזוז בכיסא באי נוחות בעיקר בגלל שהוא מפיל אצלנו אסימון שאומר שמשהו חייב להשתנות ואם השינוי לא יבוא מאיתנו, מישהו אחר ישנה את זה עבורנו.

קחו למשל את חברת KODAK שהחזיקה (ועדיין מחזיקה) ברשימה מכובדת של פטנטים בעולם הצילום. מנהלי החברה חששו מכניסה לתחום פיתוח ושיווק מוצרים דיגיטליים מחשש לקניביליזציה אל מול המוצרים והשוק הקיים והמסורתי – ובצדק, כיוון שגם בלי ההחלטה האסטרטגית של KODAK בנושא הדיגיטל, אנשים יפסיקו לצרוך מצלמות ופילים בכל מקרה בגלל המעבר של השוק כולו למוצרים ופורמטים דיגיטליים. אז הם קיבלו החלטה שלא להתחרות על השוק העתידי, וההמשך ידוע.

סוליס מתייחס בהרצאה למושג Digital Darwinism, ועל הצורך שלנו כחברה לשאוף ולחקור את השינויים התרבותיים, חברתיים, פסיכוליים ודמוגרפיים ולהבין כיצד הם מושפעמים מההתפתחות הטכנולוגית שמייצרת הזדמנויות חדשות שמעצבות את הדרך שבה אנחנו חיים. כל גוף שלא ישאף לעשות זאת, ז"א לא יסתכל קדימה וינסה להעריך לאן השוק הולך, לשרטט את מפת האיומים וההזדמנויות הצפויות מסתכן בפספוס רגע האמת שהתייחסתי אליו קודם לכן, כי ממש כמו התיאורייה של דארווין, אנחנו מתפתחים ומתאימים עצמנו לשינוי (ושורדים), או שלא.

לסיכום, אחת התובנות החשובות ביותר שאני מוציא מההרצאה המרתקת הזו היא – לא להתמקד בטכנולוגיה. היא לא מהות החדשנות ויש לה מאפיין אחד מאוד מעצבן: היא מצטיינת בלהציג אותנו כמיושנים ברגע שהדבר הגדול והחדש הבא מגיע. אם נתייחס ל"מעגל החדשנות" הנוכחי (שיכול להשתנות ולהפוך ללא רלוונטי ברגע שתקראו את הפוסט הזה…), המעגל יכלול מושגים כמו: ביג דטה, מובייל, סושיאל, פרסונאליזציה, IOT ועוד…). אבל בעוד רגע זה יכול וגם סביר שישתנה. לכן ההמלצה היא לא להסתמך על טכנולוגיה כדי לייצר שינוי, אלא להתמקד בלשנות את צורת החשיבה לכזו שמבינה שהשינוי תמיד מתקיים והאתגר הוא לדעת להתאים את עצמנו לשינוי.

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית שיווקית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.