נראה שכולם היום עובדים בחדשנות. או לפחות מדברים עליה. אבל מה זה בדיוק אומר "חדשנות"? כיצד מיישמים אותה? יותר ויותר גופים כיום מבינים שכיוון שלהם אין את התשובות לשאלות הללו, כדאי להיעזר באלו שכן. ע"פ תפיסות מסורתיות, מקור החדשנות חייב להגיע מתוך החברה בעיקר מהאחראים על הפיתוח העסקי ו/או גורמי השיווק. כיום תפיסת החדשנות יוצאת מפרספקטיבה שונה ורחבה בהרבה: לאף אחד בארגון אין מונופול על הרעיון הגדול הבא שיכול להגיע מאחרון העובדים בדיוק כמו מהמנכ"ל עצמו.

אבל אם לוקחים את תפיסת החדשנות כמה צעדים קדימה, כבר מדברים על תפיסת ה- Open Innovation (החדשנות הפתוחה), שהיא פועל יוצא ישיר מהתובנה שהצגתי קודם – החדשנות יכולה להגיע מכל מקום, מתוך ובעיקר – מחוץ לארגון. תחשבו על זה: חברה שמייצרת לשמל מכוניות או אופנה מבינה יותר בתחום העיסוק שלה מכל גורם אחר שאינו פועל בתוך החברה/הענף.

היא מבינה את האתגרים והצרכים העסקיים, מבינה את ה- Eco System שכולל את הלקוחות, המתחרים, ספקים, רגולציה וכו'. יחד עם זאת, היא לעולם לא תוכל להתחרות עם הידע, הניסיון והחשיבה שמגיעים ממקורות חיצוניים בתחומים שיכולים להתכתב עם הפעילות העסקית שלה בדגש על טכנולוגיות חדשות שבמבט ראשון קשה לזהות את החיבור ביניהן לבין פעילות החברה, אך בחיבור הנכון יכולים לחולל שינוי אדיר על תהליך הפיתוח של מוצרים ושירותים חדשים.

כדי להמחיש את הרעיון, צירפתי לכם דוגמה מענף התעופה: חברת "דלתא" השיקה תכנית טיסות שמטרתה להפגיש בין יזמים ו- Makers לבין מנהלים בחברה. המטרה: לעשות Out Sourcing של אתגרים עסקיים במטרה להרחיב את מקור החדשנות של החברה – ממקורות חיצוניים:

אחת הדרכים לייצר חדשנות או לפחות לחקור את ההזדמנויות שהטכנולוגיה מייצרת היא דרך מעבדת חדשנות (Innovation Lab).

מה זה מעבדת חדשנות?
ישנם הרבה פירושים ליישום של מעבדת חדשנות, לרוב הכוונה לארגונים שמייצרים שטחי עבודה ייעודיים בהם עובדים מהנדסים, מעצבים, אנשי מוצר, אנשי ביזנס ועוד – כולם עובדים יחד ובוחנים טכנולוגיות חדשות ואת ההזדמנויות העסקיות שהן מייצרות עבור המותג (ובהתאם למטרות העסקיות). במילים אחרות מדובר ב- HUB יצירתי המשלב מאפיינים חזקים של טכנולוגיה, ביזנס ועיצוב במטרה לתרגם הזדמנויות טכנולוגיות לכדי פיתוח מוצרים ושירותים חדשים (ובתקווה – פורצי דרך).

דוגמאות למעבדות חדשנות בעולם:

מעבדת החדשנות של Adidas:

Westfield Labs – המתמחה בענף הקמעונאות:

כתבה מרתקת שמצאתי ב- adweek  (מצ"ב הקישור למקור למי שמעוניין) מסקרת 7 מותגים שמשקיעים משאבים במעבדות חדשנות משלהן. הייחוד בסיקור הוא שמדובר במותגים הפועלים בענף הקמעונאות (למרות שכיום ענפים רבים מפעילים מעבדות חדשנות, החל מתחום הפיננסים,אקדמיה, תעשיית הרכב, אלקטרוניקה ועוד). 3 הקמעונאיות הראשונות בסקירה הן: Walmart, Staples ו- Zappos. ארחיב לגבי שלושת הדוגמאות הראשונות הללו בפוסטים נפרדים.

לא יכלתי להתאפק: קבלו הצצה מוקדת למעבדת החדשנות של Walmart

היבט נוסף שחשוב לקחת בחשבון בהקשר של Innovation Lab הם פרופיל האנשים שמפעילים אותה:

אחרי כל המילים היפות, הטכנולוגיה ואוירת העשייה החדשנית, בסופו של יום מי שגורם לכל המנוע הזה לזוז קדימה ולהפיק תוצרים הם האנשים. נשאלת השאלה: מי הם אותם אנשים שאמורים להפעיל את מעבדת החדשנות? מה מאפיין אותם?

כמובן שהפרופיל משתנה בין ענף לענף (באופן טבעי) ובכל זאת, כדי לענות על השאלה צריך לדעתי לחזור להגדרת המטרה של מעבדת החדשנות: אם היא אמורה להוות יחידת עשייה מהירה, עצמאית, מחוברת לשוק ומחוברת למטרות העסקיות, היא חייבת לתפקד כפסיפס אנושי מתאים: נתחיל בהיבט העסקי דווקא, כי לדעתי הבסיס היא ההסתכלות העסקית שיווקית:

מדובר בפרופיל של אנשים שמבינים לעומק ולרוחב את העסק, את האתגרים שלו, המטרות שלו והשחקנים בשוק. הם אלו שצריכים להבין מה החוזקות והחולשות של החברה, מה המתחרים עושים טוב יותר, מביאים את האסטרטגיה העסקית לסיפור ובהתאם יכולים לכוון את היחידה כולה. בצד הטכנולוגי מדובר בפרופיל גבוה של מהנדסים שהם הטובים בתחומם (וזה כולל את כל הפלטפורמות והערוצים: ווב, מובייל, מחשוב ענן, BIG DATA, ארכיטקטורת מידע ועוד….). ככל שתמהיל הצד הטכנולוגי יהיה מגוון מספיק מצד אחד ומקצועי ללא פשרות מנגד, רק אז נוצרת שכבה טכנולוגית איכותית להמשך העבודה.

אז דיברנו על הצד העסקי והטכנולוגי, מה לגבי העיצובי? מרכיב חווית הלקוח (ותחת זה – חווית המשתמש) הפכה בשנים האחרונות לערך עליון אצל כל מי שעוסק בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. התחרות הגוברת וחוסר הנאמנות של רוב הלקוחות שברגע ינטשו אותך לטובת המוצר/השירות המתחרה מחזקים את הצורך בחווית לקוח בלתי מתפשרת.  זה הרבה מעבר למיקום הכפתורים באפליקציה בסמארטפון, אלא הבנה עמוקה של ה- Client Journey, את הצרכים שלו בכל שלב, את המכשולים בהם הוא נתקל ויכולת לזהות את המקומות בהן ניתן לייצר חוויה שונה לחלוטין.

למעשה מדובר בעיצוב חווית הלקוח (שימו לב – לא *רק* חווית המשתמש). בסופו של יום, לקוחות מצפים לחוויה שהיא סימלס = רציפה, אחידה ומתמשכת. כתבתי פוסט על קונספט חווית לקוח ב- Home Depot שממחיש בדיוק את זה (Link).

השילוב הזה בין הראיה העסקית, היכולת הטכנולוגית (גם בהיבט של הבנה טכנולוגית וגם בהיבט של זיהוי הטכנולוגיה הנכונה ושילובה במוצר ובשירות הרלוונטיים, כולל אדפטציות נדרשות), וכמובן הרובד החוויתי מהווים מקום טוב להתחיל בו. חשוב גם לקחת בחשבון שבארגונים רבים ידרש תהליך עיצוב מחדש של תהליכי העבודה, שכן מעבדת החדשנות בהגדרה נדרשת לעבוד בקצב אחר ולהביא תוצרים מסוג שונה, מה שבהכרח ידרוש בחינת המשך הפיתוח וההטמעה של אותם מוצרים ושירותים בתוך הפעילות העסקית השוטפת.

ברגע שארגונים יפנימו את ההזדמנות האדירה שמעבדת חדשנות יכולה לייצר, יגדירו לעצמם את המטרות העסקיות שלה וכמובן – בחינת העיצוב מחדש של ממשקי העבודה הקיימים, זו לדעתי מקפצה אדירה שהם יכולים לבצע לקראת יצירת חדשנות אמיתית. אני מבטיח להמשיך ולחקור ולעדכן כאן בבלוג בנושא המרתק הזה.

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.