ליאת אבדי________________________________________________
קו"ח מקצועי בפסקה קצרה

מעצבת גרפית (בדגש על ממשקי משתמש של אפליקציות ואתרים, לוגו ומיתוג ועיצוב קונספט למוצרי קד"מ). סיימתי ללמוד ב- HIT ב- 2005. תוך כדי הלימודים עבדתי קצת בסטודיו לעיצוב וכשסיימתי ללמוד, דילגתי תקופה קצרה בין מספר משרדי פרסום (התקופה הארוכה יותר הייתה בראובני פרידן).

ב-2006 התחלתי לעבוד כעצמאית תחת שם הסטודיו AbadiGuard .
הפרויקטים שלי מאוד מגוונים. מפרויקטים מורכבים וארוכי טווח (כמו עיצוב אפליקציות עבור בטר פלייס) ועד לסטארטאפים וחברות קטנות.
לפני שלוש שנים התחלתי לכתוב את "הבלוג שעושה כבוד לקונספט" מה שהפך לבייבי וגם להתמכרות אולי.

אני גם בסיסטית.
יצא לי לעבוד בהפקות שנוהלו ע"י אלדד שרים, תמיר קליסקי וגיל אלון (מאתניקס), אלונה דניאל, אלי סורני ואפילו שלמה גרוניך הגדול. לפני שנה זכיתי להקליט בס לחידוש של קורין אלאל ל"שיר לשירה" בדיסק "ארנבות משוקולד".

אני משחקת טניס (לא מקצועי בכלל, אבל מאוד אוהבת את הספורט הזה), ומכורה לתשבצי הגיון. מדי פעם קוראים לי להרצות/לבקר ב"תילתן ,"המכללה לעיצוב תקשורת חזותית בחיפה מאוד אוהבת את הצוות והאווירה.

מה הדבר שהכי מלהיב אותך לגבי התחום שלך?
שלב הקונספט. המחקר, החיפוש האינטנסיבי אחרי אמירה, חוקיות, בידול, קריאייטיב ייחודי. אני חושבת שבבלוג שלי אני מסקרת את מה שעושה לי את זה בתחום: יציאה מהקופסא, קריאייטיב משובח בתקציב נמוך, פיצוח פשוט אבל חכם ,כזה שגורם לך לחשוב ואז לחייך.

מה ההישג המקצועי המשמעותי ביותר שלך?
אני חושבת שההישג המשמעותי הוא הפיתוח האישי והאינטנסיבי שלי בתוך עולם העיצוב הגרפי. אם פעם הגדרתי את עצמי כמעצבת פרינט ונמשכתי לתחום הפרסום, היום אני רחוקה משם שנות אור. היכולת לא להינעל, אלא להתקדם ולהתפתח לתחומים נוספים בעיצוב גרפי, ללמוד ולהתמקצע, זה אולי ההישג המשמעותי ביותר עבורי כמעצבת.

מה הדבר הכי חשוב שלא יודעים על המקצוע/ תחום שלך?
אני חושבת שתחום העיצוב הגרפי סובל מהעדר הכבוד המגיע לו. בלבול המושג "גרפיקאי" ו"-מעצב גרפי" הוא אחד התסמינים לכך. אפשר לראות את זה גם בהגדרות זמנים, תקציב והעדר חופש קריאטיבי אמיתי, בעיקר בארץ לצערי. מעצב גרפי, לתפיסתי, הוא קודם כל אדם חושב, מפצח, אדריכל חזותי ולא אחד שיודע לצייר או בוגר ועדת קישוט. זה תחום עם אחריות גדולה ויכולת הובלה.

מעצבים גרפיים יכולים לבצע שינויים תפיסתיים ולחנך, אם רק יכבדו את עצמם וישימו קווים אדומים לפרויקטים שאינם מתגמלים או בעלי אמירה בעייתית.

אם לא הייתי…אז הייתי….?
למרות שאני ממש אוהבת את המקצוע שלי, בעולם אידיאלי, הייתי שמחה להיות בסיסטית פול טיים (לא, לא בקטע של להקת בנות).

מה המדד שלך להצלחה עבור לקוח?
ששנינו מרוצים, מהתהליך ומהפיצוח. תוצר של דיאלוג ולא של הכתבה.

מה לדעתך השינוי התפיסתי המשמעותי ביותר של לקוחות לגבי תחום הדיגיטל בשנים האחרונות (שינויים שבאים לידי ביטוי בציפיות הלקוחות ממך)?
יש יותר ויותר חשיבה מערכתית מראש על ביטוי במדיות השונות, על אדפטציה. הדבר הזה משנה לחלוטין את תפיסת העיצוב ביסודה, בעיקר כי השאיפה היא ליצור אינטראקציה אחידה עד כמה שניתן.

איזו עצה חשובה תיתן למי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום?
לא לעבוד בחינם, לא לעשות טובות ושלא יעשו לך טובות. בשביל עבודת עיצוב צריך לשלם, גם עבור סקיצות וגם לבוגרים טריים.
מי שיקפיד על דיגניטי גבוה, יהנה לאורך זמן מהיצירה שלו.

מה העצה הטובה ביותר שאתה קיבלת בקריירה?
את העצות הטובות ביותר אני מקבלת מאבא שלי (גם הוא עצמאי). מאוד קשה לעצמאים לשרוד כאן, בכל תחום. אבל מסתבר שבלהיות עצמאי יש המון יצירתיות. יש חוקיות כללית בכל הקשור להתנהלות וכבוד עצמי שברגע שמאמצים אותה, הכל זורם טוב וחלק. אפס פגיעות.

לאן את צופה ששוק הדיגיטל יצעד ב- 5 השנים הקרובות? למה מותגים צריכים להיערך (אתגרים) וכיצד זה משפיע על תחום העסוק שלך?
קשה לי להעריך, אבל אם אסתכל על "מה יש" עכשיו, שום מדיה אינה מושלמת ובאמת נותנת נוקאאוט לאחרים. אנשים מחזיקים אייפון ואייפד וגם מחשב, כי כל אחד מהם מקנה יכולות שליטה משלו ועונה על צרכים אחרים בסביבה אחרת. בנוסף, נדמה לי (ואני מאוד שמחה) שעולם הפרסום משתנה. הפרסום המוכר, העמכאי והחופר הופך לא רלוונטי. היום הדגש הוא על תוכן ולא על צעקות. על פנייה אישית, ממוקדת ורלוונטית.

זה אומר שהמסרים החזותיים והשיווקיים צריכים להיות מועברים ב"צנרת החדשה". אגב, לא פעם אני מוותרת על פרויקט כי לקוח מתעקש על שיטה מיושנת שאינה עומדת במבחן המציאות.

מה הטעות הנפוצה של לקוחות לגבי שלב אפיון ממשקי המשתמש לדעתך?
תפסת מרובה לא תפסת. ככל שהמערכת פשוטה יותר ומכילה מינימום פיצ'רים (כל מקרה לגופו כמובן), כך הסיכויים שלה להצליח טובים יותר. לקוחות לא פעם חושבים שריבוי אפשרויות מעשיר את המערכת בעוד שהדבר פוגע במשתמש בסופו של דבר. כך גם אימוץ של אלמנטים שונים ותפיסות שונות בו זמנית. אקלקטיקה במובן השלילי, רק כי הם "ראו את זה" או "התרגלו לזה" והם רוצים גם.

Mobile:  איזו מגמה חשובה שכדאי למותגים לשים לב אליה? מה לדעתך אנו צפויים לראות בתחום בשנים הקרובות? וכיצד זה משתלב בתחום העיסוק שלך ?
העולם החדש, האינטראקטיבי, האישי והקטן יותר, לצד ריבוי המסרים שאופפים אותנו ברמה היומיומית, מאלצים את המותגים למקד ולפשט את המסרים שלהם. ברמת התוכן, העיצוב והאינטראקציה.

אם פעם מודעה או אתר אפשרו לצעוק ולהגיד גם וגם וגם, במדיות העדכניות אין אפשרות כזו (וטוב שכך). מסכי הטאצ'סקרין יצרו כאן סטנדרטים חדשים בהם המרחב הנדל"ני (המסך) לצד היותו קטן יותר, מכיל תוכן ואיזורי מגע ולא תמיד ברור מה זה מה. גם הנתון הזה מאלץ את כלל המעורבים לתור אחרי פתרונות חכמים, פשוטים, ממוקדים ואינטואיטיביים יותר ברמת התוכן, העיצוב והאינטראקציה.

מתחרים/ מותגים ש-"עושים את העבודה" (פרגון) – בארץ או בחו"ל….
עיצוב חווית משתמש:

figtree
feltron

עיצוב גרפי, איור וקונספט:

מיכל סודאי
הטייס
קרן וגולן
Blend-It
מיקי מוטס
OTOTO
Suck UK
Fred & Friends
Burak Kaynak

מה נותן לך השראה?
קשקושים בספר סקיצות וריצה בפארק. שם בדרך כלל צפים הפתרונות אחרי יום שלם של חיפוש.

כשאתה לא בעבודה – הדרך שלך להירגע/ לנוח
לנגן

המוסיקה שלי
מוסיקה ישראלית ושל פעם. יהודית רביץ, יוני רכטר, שלום חנוך, אריק איינשטיין, מתי כספי, שלמה גרוניך. כל מה ששומעים ברדיו ביום הזכרון ובאוספים של ארבע אחר הצהריים.

הסרט שלי
ריקוד מושחת (יש מצב שיריתי לעצמי ברגל עכשיו?) וגם אמלי.

האוכל שלי
פיצה (של הקופי-בר)

אישיות שהייתי שמח לשבת איתה לכוס קפה (דמות שהיא בין החיים או שלא…)
יהודית רביץ

תמיד יש לי בתיק/ בכיס
משתדלת ללכת בלי תיק ועם מינימום דברים. אז ארנק?

הארנק שלי

האתר/ים שאיתם אני פותח את הבוקר
פייסבוק, ynet וסטטיסטיקת הבלוג שלי.

האפליקציה שאני לא יכול/ה בלעדיה
עפרון וספר סקיצות.

האתר שלי
http://www.abadiguard.com/

הבלוג שלי
http://abadiguard.wordpress.com/

צילום ה- DeskTop שלי:

למשתתפים נוספים בסדרת שאלוני ה- Q&A עם תעשיית הדיגיטל >

 

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.