בניית אסטרטגיה שיווקית ברשת באופן כללי ובמדיה חברתית בפרט אינו דבר שפשוט לעשות. מי שחושב אחרת, טועה. כל מי שרוצה בכל זאת לפענח ולהבין מהן הדרכים האפקטיביות ביותר לתכנן ולבצע אסטרטגיה שיווקית ברשת, חשוב שייחקור וילמד קצת מתחומים נוספים הנושקים כל אחד בדרכו לאופן שבו כל אחד מאיתנו משתמש, מתקשר ויוצר אינטראקציה עם הרשת . לכל אחד מהתחומים שאציג בפוסט שלפניכם השפעה אדירה על האופן שבו גולשים משתמשים ברשת גם אם הם לא מודעים לכך. למי שחושב ששיווק ברשת ובמדיה חברתית הוא דבר בסיסי וקל לביצוע רק בגלל העובדה שלרובנו יש פרופיל פייסבוק, מעדכנים בפורסקוור ומצייצים בטוויטר, כדאי שיחשוב שנית. פתיחת פרופילים והקמת עמודי מעריצים הם דבר אחד. לגרום לגולשים לבצע פעולות שקשורות למותג שלך הם סיפור אחר לחלוטין.

אז מה משווקים טובים יודעים טוב יותר מאחרים? מדוע מהלכים שיווקיים ואסטרטגיים מסוימים מצליחים הרבה מעבר לציפיות בעוד שמהלכים אחרים נכשלים, למרות שטרם השקתם הם נראו בעיני המתכננים שלהם כמהלכים בטוחים שיביאו את התוצאות הרצויות? בין אם במודעה ובין אם לא, אותם משווקים או מנהלי אסטרטגיה כן מבינים שלהבין שיווק זה פשוט לא מספיק. רק הבנה אמיתית של תחומים נוספים המשתלבים באופן טבעי לכל מהלך שיווקי-מסחרי יתרמו להצלחתו, והכוונה היא לכל אותם תחומים המשפיעים על הלמידה וההבנה שלנו כבני אדם:

1. פסיכולוגיה: מדוע גולשים משתפים תכנים ברשת?
הרעיון שלפיו גולשים משתפים תכנים ברשת על דעת עצמם ובאופן חופשי הינו בסיס המושג "מדיה חברתית". ללא פעולת השיתוף החלק החברתי במדיה חברתית לא קיים… לכן ההבנה הבסיסית של מה מניע גולשים לשתף תכנים מסוימים ברשת בעוד שתכנים אחרים לא הינה קריטית לכל תהליך שיווקי-אסטרטגי ברשת. צריך לחקור ולהבין את הפסיכולוגיה של הגולשים שמולם עומדים ליצור את האינטראקציה.

שאלות חשובות כגון: מה מניע גולשים לשתף תכנים מסוימים? איזה סוג של תכנים גולשים נוטים לשתף יותר? מה משותף לכל אותם סוגי תכנים הזוכים לשיתוף רב יותר מאחרים? כיצד פעולת השיתוף משפיעה על הגולשים וכיצד היא גורמת להם להרגיש? והכי חשוב: איך אנחנו כמשווקים נעודד את הגולשים שלנו לשתף במידע שאנחנו מייצרים? באיזה כלים? עד כמה הם פשוטים לשימוש? (כאן המקום לציין את החשיבות הרבה של תכנון ועיצוב ממשקי משתמש בכל הנוגע לשימוש בפלטפורמות ברשת. ככל שנקל על הגולשים לשתף במידע כך יגדל הסיכוי שהתוכן יופץ ברשת).

2. אנתרופולוגיה:  להבין את התרבות בה אנחנו פועלים
מדיה חברתית אינה תופעה חדשה, והיא לא פרצה משום מקום. היא בסך הכל מהווה שלב נוסף באבולוציה של יצירה ושיתוף מידע ע"ג פלטפורמה חדשה/ ישנה – רשת האינטרנט, שמשתנה ומתפתחת באפן טבעי ותמידי, גם בזמן שאתם קוראים שורות אלו. כפי שאנתרופולוגים חוקרים את ההתפתחות של תרבויות ואת הסיבות שגורמות לתרבויות לפעול כפי שהן פועלות כך גם משווקים ואסטרטגיים צריכים כל הזמן לחקור וללמוד את התרבויות בה הם פועלים ובעיקר מה גורם לשינויים בהם.
……………………………………………………………………

……………………………………………………….
גם בהקשר האנתרופולוגי עולות שאלות חשובות כגון: מה גורם לתרבות בה אני פועל להשתנות? מה משפיע עליה? האם ניתן לצפות מגמות חדשות ( למשל תחום
האפליקציות מבוססות המיקום כמגמה שצוברת פופ ולאריות אדירה ברשת ומחוצה לה) ועוד ועוד. ככל שנהיה "מחוברים" יותר לתרבות וערים לשינויים ההתפתחותיים שחלים בה, כך נצליח יותר לקלוע למטרה והשיג את המטרות שאנחנו מציבים לעצמנו.

3. סוציולוגיה: גולשים ובניית קהילות
לטעמי האישי החיבור לתחום הסוציולוגיה בהקשר של פעילות ברשת היא המעניינת והמתבקשת ביותר מכולם. סוציולוגיה מטבעה מגדירה את הנורמות והערכים המרכיבים את החברה בה אנחנו פועלים. עצם המושג סוציולוגיה שהיא מכלול הנורמות והערכים המרכיבים את החברה שלנו מתקשר ישירות למושג שהפך כל כך פופולארי בקרב משווקים ברשת והוא: קהילה. לכן לדעתי כל כך חשוב שנבין את הקשר שבין סוציולוגיה לבין הפעילות שלנו ברשת וזאת כדי להצליח בהשגת המטרות שהצבנו לעצמנו ולפעילות שאנחנו מעוניינים להשיק.
……………………………………………………

……………………………………………………….
ללמוד כיצד קהילות נוצרות, מה מאפיין אותן, מי מוביל אותן, ואולי השאלה החשובה מכולן: מדוע בני אדם/ גולשים מצטרפים לקבוצה/ קהילה מלכתחילה, כל אלו חשובים מאוד לפיצוח הבסיסי של המהלכים השיווקיים ואסטרטגיים ברשת. שאלות חשובות יהיו למשל: מה גורם לקהילה להיווצר? מה מידת ההשפעה החברתית-סוציולוגית של הקהילה על הפרט הפועל בה?  כיצד באים לידי ביטוי האינטראקציות בין הפרטים בתוך הקהילה?  ועוד ועוד…

4. בלשנות: She Likes me, she likes me not….
התחום האחרון שאליו אתייחס בפוסט הזה הוא השפה שלנו. השפה בה אנחנו משתמשים מהווה כלי בסיסי וקריטי לכל סוגי האינטראקציות שאנחנו מקיימים (ברשת ומחוצה לה כמובן). אין דבר יותר מעצבן ואפילו פאטתי משימוש בשפה לא עדכנית שלא לדבר מיושנת בפניה לקהל יעד צעיר למשל. התחושה של שימוש בשפה לא תקינה או לא מתאימה עלולה ליצור אפילו אנטגוניזם במידה מסוימת ובכך לפגוע מהותית במסר שמנסים להעביר.
………………………………………………………..

…………………………………………………..
כולנו יודעים ומכירים את החשיבות של תוכן איכותי ברשת. ההגדרה של תוכן איכותי הוא כבר עניין אחר כי למשל מה נחשב איכותי יותר? מחקר בן 100 עמודים של חוקר ידוע ובעל שם או סרטון ווידאו משעשע של בחור שרירי שמנסה למכור לנו מוצרי טיפוח לגברים…? ללא קשר למדיום בו נשתמש, בין אם מדובר במאמר, פוסט בבלוג, סרטון ווידאו או עדכון סטאטוס בפייסבוק, חשוב להשתמש בשפה תקינה, ללא שגיאות וכזו שתואמת לקהל היעד ולקהילה בה אני פועל.

בנוסף לשפה בה אני משתמש חשוב כמובן לוודא שהמסר שלי מועבר בצורה חלקה וברורה לנמענים שלי. חבל יהיה להשקיע משאבים רבים ויקרים ובסופו של דבר להיכשל במהות כל הפעילות שלי והיא – העברת המסר שלי. שאלות חשובות בהקשר של שפה: האם המסר שלי ברור ופשוט להבנה (כדאי לבדוק זאת מול מגוון רחב של נמענים גם אם לא כולם נכללים בקהל העד שלי), האם התוכן שייצרתי כתוב או מוצג נכון? שאלה חשובה מאוד היא האם התוכן שייצרנו מעניין או תורם לקהל המטרה שלנו? הם הוא מצחיק, משעשע, מלמד…?

לסיכום: כפי שציינתי בתחילת הפוסט שלפניכם, שיווק ובניית אסטרטגיה ברשת ובמדיה חברתית אינה דבר שקל לעשות אותו. ישנם המון תחומים והיבטים שחשוב ללמוד או לפחות להתייחס אליהם במסגרת שלב התכנון האסטרטגיה שלנו. פתיחת עמוד פייסבוק זה לא מספיק. להפציץ במסר שיווקי/ פרסומי לא יעשה את העבודה מול קהל המטרה ובטח שלא בטווח הארוך. חשוב להבין את המורכבות של כל פעילות ברשת וכל פניה לקהל יעד מוגדר בטרם משיקים אותה רק כדי לייעל את כל המשאבים הרבים שנשקיע בפעילות המתוכננת. שימו לב שאין מתכון מנצח לפעילות טובה ברשת ומה שכן ניתן ללמוד ולבחון הם המכנים המשותפים של פעילויות מוצלחות. מה שכן חשוב לזכור הוא שגם אם המוצר או השירות החדש אותו אנחנו מתכננים להשיק נראה כדבר בטוח, לא בהכרח זה יתקבל באותה הצלחה בקרב קהל המטרה ולכן מחקר ולימוד מקדים יכולים לעזור לנו לפחות לצמצם את טווח הטעיות האפשריות.

About עומר מילויצקי

אסטרטגיה דיגיטלית רב ערוצית | הערכים המקצועיים שמנחים אותי: Smart, Simple & Social.