© 2023 by Annabelle. Proudly created with Wix.com

החוויה הסינית שלי: צרכנות דיגיטלית במעצמה מהמזרח (חלק 2)

עודכן ב: 18 אוק 2019

בהמשך לפוסט הקודם, בחרתי גם השבוע לשתף בדברים מעניינים שמשכו לי את תשומת הלב מהנסיעה לסין, בדגש על החיבור בין צרכנות, דיגיטל, לחויות לקוח ובכלל -דברים מגניבים שראיתי שם. אז הסיכום השבוע יתאפיין בהרבה תמונות. 


אוסף של שימושים מעניינים בדיגיטל, בשירות הצרכן הסיני

בזה נתקלים כמעט בכל מקום בערים הגדולות בסין (לובי של משרדים, מסעדות ועוד): אלו עמדות להשכרת סוללות ניידות לסמארטפונים. דרך Wechat משלמים עבור סוללה, אותה אפשר לקחת איתכם בזמן הביקור במקום ומחזירים בסוף השימוש. מה שמעניין זה שהעמדות הללו זמינות כמעט בכל מקום, מה שהופך את המצב שבו נגמרת הסוללה לפחות מלחיצה.

שימו לב לתג המחיר שלפניכם. לא מדובר בנייר, אלא בתג מחיר דיגיטלי, שמעבר ליכולת לסרוק עם הנייד את ה-QR ולקבל פרטים על המוצר, אבל גם המחיר עצמו דינאמי, וניתן לניהול/שליטה מרחוק לפי הצורך. ראיתי את זה במגוון רחב של חנויות, כולל הסופר בקמפוס של אליבאבא. המשמעות היא שלא צריך למחוק/לערוך תיקונים למחירים עם מדבקות וטושים שחורים, אלא מנהלים את המחירים באופן דינאמי לפי הצורך העסקי.

בתחנת הרכבת המרכזית בעיר Hango, ראיתי עמדות מהסוג שבתמונה, שהן למעשה עמדות שמאפשרות לשלם עבור חיבור WIFI זמני, כולל טעינת מכשירים. המשתמשים משלמים (דרך אפליקציה כמובן) עבור השירות, מקבלים קוד שימוש אישי וזמני, ובאמצעותו מתחברים לרשת ה- WIFI.


על ה- Super Apps סיפרתי לכם גם בסיכום הקודם, הלא הם Wechat ו- Alypay, שני ארנקים דיגטליים שהם הרבה מעבר לזה בסין. אין כמעט חנות, דוכן או עמדת מכירה שלא ניתן לשלם באמצעותן, בלחיצת כפתור ישירות מתוך האפליקציה. זו דוגמה לקידום קוד החנות שאותו יש לסרוק מתוך אחת האפליקציות כדי לשלם:

גם בסיכום הקודם התייחסתי לעבודה שתרבות הסריקה והשימוש ב- QR CODES הוא מאוד מאוד נפוץ בסין. אין שום חומר או מסר שיווקי/עסקי שלא משולב בקוד שמאפשר סריקה וגישה מהירה למידע רלוונטי. כל מודעה, שילוט חוצות, מכונה לשימוש עצמי, תפריט ואפילו....שולחן השיש במסעדה שמציג בסריקה את התפריט...!

דוגמאות לחנויות/קופות בשירות עצמי. קשה לקטלג בצורה אחידה את תפיסת הקופות החכמות בסין, כי מעבר להיותן קופן חכמות בשירות עצמי (אותן יש גם בארץ), התשלום הוא, שוב, באמצעות האפליקציות המרכזיות בסין. נדיר לראות שימוש במזומן (מניח שככל שמתרחקים לאזורים גיאוגרפיים מרוחקים התמונה משתנה, אבל גם זה תהליך שמשתנה- השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים מתרחבים גם למעגלים הגאוגרפיים והסוציו-אקונומיים המרוחקים יותר). ערכי המפתח - נוחות ופשטות. 

והנה דוגמה לחיבור בין האון ליין לאוף ליין בהיבט של קמעונאות דיגיטלית: בתוך הסופר שנמצא במתחם של אליבאבא, לקוחות מזמינים מוצרים באון ליין, ובאופן מפתיע אפשר לראות את מה שבדרך כלל נמצא מאחורי הקלעים, באיזה מחסן לוגיסטי, הכוונה לתהליך האריזה של ההזמנה, ממש ברצפה הפיזית המשותפת לקונים בשטח.

השקים הירוקים ממולאים עם המוצרים לפי ההזמנה, עובדים של הסופר "טוענים" אותם למסוע מיוחד שמעביר אותם ישירות לאזור אחר ששם הם נארזים ונשלחים ללקוחות:


והנה חנות קונספט שממוקדמת בקומת הכניסה ל-HQ של JD.COM, אחת מפלטפורמות הקמעונאות הגדולות בסין. אין אדם בסין שלא מכיר את החברה, ועם קהל לקוחות של מאות מיליונים לפחות, המעורבות של החברה הזו בתרבות הצריכה בסין היא מרחיקת לכת.

אז בכניסה למתחם ראיתי את החנות הזו, שפועלת 1:1 כמו חנויות ה- Amazon Go (רק עם הרבה הרבה פחות יח"צ). הרעיון הוא שנכנסים לחנות, מזדהים בכניסה עם האפליקציה שמותקנת מראש (עם חיבור לכרטיס האשראי/חשבון בנק או כסף טעון), נכנסים, בוחרים את המוצרים מהמדפים ופשוט יוצאים מבלי לעבור בשום קופה.

שימו לב לתמונה של התקרה שמשולבת בהרבה מצלמות שלמעשה עוקבות אחר הקונים ובעיקר איזה מוצרים הם בוחרים, בעת היציאה מהחנות החשבון מחויב אוטומטית. אחת השאלות ששאלתי את נציגת החברה היתה: האם הם מתכננים להרחיב את הקונספט ולהציע את הטכנולוגיה כשירות גם לקמעונאים אחרים שאין להם את המשאבים לפתח או לרכוש טכנולוגיה ויכולות כאלו?

התשובה היתה ש"לא כרגע". אבל מה שמעניין הוא, שרק בשבוע שעבר התפרסמה הכתבה הזו על הכוונה של אמזון לעשות בדיוק את זה עם קונספט חנויות ה- Amazon Go שלה ובכך לאפשר לקמעונאים אחרים ליהנות מהטכנולוגיה (ולאמזון ליהנות מאחוז מהמכירות, כמובן). אז מעניין יהיה לראות האם גם בסין יאמצו את הגישה הזו. 



דיגיטל בשירות ענף התיירות. מדובר במלון קונספט שגם הוא נמצא במתחם ה-HQ של אליבאבא. למלון קוראים FLYZOO (לעולם החיות יש משמעות עמוקה בתרבות הסינית בכלל ואצל ענקיות הטכנולוגיה בפרט, ארחיב על זה נושא המרתק הזה בהמשך!).

המלון מעודד את האורחים להוריד עם ההגעה למלון את האפליקציה הייעודית שלה, שמאפשרת לבצע באמצעותה צ'ק-אין בשירות עצמי, ניתן להיכנס לחדר באמצעות האפליקציה (כולל אפשרות של מפתח מבוסס זיהוי פנים, למי שרוצה...), להזמין מזון ומשקאות, להשתמש בתאי אחסון בשירות עצמי, ואפילו להזמין גלידה מהרובוט שמכין קינוחים לגמרי לבד ולפי הזמנה: 



ומה לגבי השכרת מטריות? בלובי של מלונות או אתרי תיירות אפשר להשכיר באופן עצמאי ודיגיטלי מטריות ואפילו עגלות לילדים. איזו חשיבה מדהימה על צרכי הלקוח: 


והנה משהו שפשוט הדהים אותי, הייתי צריך לשפשף את העיניים כדי להבין שזה אמיתי: באמצע של מרכז מסחרי הופיעו המסכים האלו, שהציגו בזמן אמת דאטה חיה מהרחובות מסביב (מפות חום של איפה יש יותר אנשים כרגע, חלוקה מגדרית ועוד שלל מידע שהתעדכן בזמן אמת על המסכים). אז נכון, אם חושבים על האופן שבו המידע הזה מושג והופך לנגיש, נוצרת שיחה שכותרתה היא 1984...ועדיין, מדובר בחתיכת תצוגת תכלית של וויזואליזציה של הדאטה, בשילוב "קצת" אח גדול..... 


עוד קצת על ה-Super Apps (בעיקר Wechat ו- Alypay), מעבר להיותן HUBS שמשרתים את צורכי הלקוחות בהיבט של תקשורת חברתית (סושיאל, IM),  קניות וכמובן פיננסיים של מאות מיליוני סיניים ומדינות אחרות במזרח, אבל הן גם מתפקדות כפלטפורמות שמייתרות את הפיתוח של אפליקציות צד שלישי.

המונח הרלוונטי הוא Mini Apps/Programs, אלו מיני אפליקציות שזמינות ופועלות בתוך Wechat. גם תהליך הגילוי שלהן נוח ופשוט ישירות מתוך Wechat מה שהופך גם את האינטגרציה העסקית/תשלום קלה ונוחה יותר. צירפתי צילום מסך מתוך החשבון שלי, כולל המיני אפליקציות שהוספתי רק כדי להמחיש:

אחרון חביב, הכי לא דיגיטלי ועדיין משהו שהשאיר עלי רושם רב, בביקור ב-HQ של JD.COM, על קירות המשרדים תלויים הערכים שמובילים את החברה. אפשר לצקצק ולטעון שמדובר בשואו עבור המבקרים, ומצד שני בהרבה מובנים הערכים האלו מחלחלים ומעצבים הלכה למעשה את האסטרטגיה העסקית ותפיסת הלקוח של הארגונים השונים. שימו לב מה הערך הראשון...נקודה למחשבה...


8 צפיות