מה הקשר בין טילים, בלקברי ופיננסים?


בסוף מלחמת העולם השניה, וורהן וון בראון,מהנדס גרמני בשירות הנאצים עמד בראש התכנית לתכנון ופיתוח טילים בליסטיים כנשק להשמדה המונית. הטילים שלו (ה-V 2) נחשבו לפסגת הטכנולוגיה העולמית, לצערנו מידת האפקטיביות שלהם הוכחה בשטח כשבלונדון היו 2,754 הרוגים, 6,523 פצועים כתוצאה מהירי על העיר


וון בראון נחשב למהנדס טילים כל כך מתקדם עד כדי כך שהוא הופיע בראש רשימה סודית שנקראה "הרשימה השחורה", רשימת אנשי מדע, הנדסה וטכנולוגיה שארה"ב סימנה ככאלו שהיא מעוניינת "לייבא" אליה עם סיום המלחמה, כדי לשאוב מהם ידע מדעי וטכנולוגי במטרה לייצר עליונות טכנולוגית מול אויביה, וכל זאת למרות שירותים במשטר הנאצי.


למה אני משתף אתכם בכל זה? 


וון בראון אמנם פיתח את טילי ה- V 2 המתקדמים לשימוש צבאי, אבל הוא עצמו הסתכל הרבה קדימה וחזה איך אותם טילים יכולים להיות בסיס לשיגור בני אדם לחלל. ואכן, שירות החלל האמריקאי NASA ביססה את שיגורי החלל בדגש על הנחתת האדם הראשון על הירח על אותה טכנולוגיה שוון בראון פיתח. למעשה, עד היום לא השתנה הרבה באותה תפיסה טכנולוגית, עלות השיגור הממוצע ירדה מהימים שבה שוגרו חלליות האפולו ב-50%- 60%, ועדיין הטכנולוגיה המקורית של ווהרן עברה התאמות ועדכונים, לא שינוי או התפתחות מהפכנית מהמקור.


התפיסה הזו נקראת: Design By Analogy, ובבסיסה אומרת שככל שהידע הטכנולוגי, ההנדסי והמדעי מתפתחים, יש כאלו שמעדיפים להתבסס על מקור מסוים, על תבנית קיימת ולפתח משם. אבל, התפיסה הזו גם מגבילה את החשיבה ההנדסית/טכנולוגית בהגדרה כי היא מתבססת על מסגרת קיימת. כדי לייצר משהו באמת חדשני, צריך לזקק את המהות הצורך, לחזור למקורות ובעיקר להתחיל מדף חלק וחדש.


ואז הגיע אילון מאסק ושינה את התמונה. ופה זה נהיה מעניין במיוחד. 


אילון מאסק, יזם טכנולוגי מוכשר שידוע ביכולת הלימוד העצמי המעמיק שלו, הקים כמה עסקים חדשים לאחר האקזיט המוצלח שלו ממכירת Paypal: טסלה (סיפור הצלחה פנומנלי בפני עצמו), SpaceX, ולמי של מכיר, מדובר בחברה שמפתחת טילים שנועדו לשיגור ציוד וגם אסטרונאוטים לחלל, בעלויות מופחתות דרמטית מהקיים, בעיקר הודות ליכולת של הטיל המשוגר לחזור ולנחות על כדור הארץ, מה שמאפשר לו שימוש חוזר. 


בדומה ל-וון בראון (ובזה תסתיים ההשוואה), גם אילון מאסק מתבונן אל העתיד ומכוון את עסקיו והשקעותיו על בסיס התחלות חדשות (דפים לבנים וחלקים, ע"פ גישת ה-First Principle Design). בדומה לטסלה, כך גם ב- SpaceX, אילון מאסק לא בא מהתחום, אבל הוא חקר ולמד כל אספקט שקשור אליו (הנדסה, פיסיקה, המכניקה ועוד) וידע לבוא ולאתגר את הצוותים שלו שלא להסתמך על טכנולוגיות ובעיקר תפיסות קיימות, אלא לחשוב אחרת ולהמציא את הכל מחדש.


כדי לקצר את הסיפור: החזון של מאסק הפך למציאות גם במסגרת SpaceX, כשכיום NASA בוחרת בטילים ובטכנולוגיה שלה לטובת שיגורים לתחנת החלל הבינלאומית ולשיגור אסטרונאוטים לחלל, בעלות הנמוכה דרמטית מהחלופה הקיימת. 



מאסק הציג התייעלות דרמטית, על בסיס אימוץ גישת ה-First Principle Design 



ב-2010, NASA שילמה כ-380 מיליון דולר עבור כל לשיגור. לחילופין, Spacex מציעה את אותו השיגור בעלות של כ-65 מיליון דולר בלבד (תלוי בסוג טיל הפלקון, בוא נעשה שימוש, יש גם זולים יותר). העלות פר קילו לשיגור לחלל הוא כאלף דולר, בעוד שהספק הקיים מתומחר עבור אותו הק"ג בטווח שבין 14,000$ - 39,000$! וצופים שתוך שנים ספורות העלות תרד לסביב ה-500 דולר בלבד, הודות ל- SpaceX. 



קפיצה קטנה ל-2007


סטיב ג'ובס עומד על הבמה באחד מהאירועים האייקונים שלו ושל חברת אפל ומציג את ה- iPhone. כשהוא וג'וני אייב (המעצב הראשי לשעבר של אפל) ניגשו לתכנון הטלפון, הם לא התבססו על שלל הטלפונים שהיו זמינים באותה התקופה (=Design By Analogy), אלא הבינו שהם חייבים לעשות משהו אחר לגמרי (=First Principle Design) והתחילו הלכה למעשה מאפס. זו הסיבה שלאייפון היה עיצוב פיזי וממשקי פורצי דרך (למעשה הגדירו את הקטגוריה...כפי שמכירים אותה היום).


זוכרים את הבלקברי? היו כאלו שכל כך היו מכורים למקלדת הפיזית שפשוט טענו שאין סיכוי שהאייפון עם מסך המגע והמקלדת הדיגיטלית יחליפו אותו, וכיום- הבלקברי הוא היסטוריה....


נחשפתי לסיפור ולהשוואה הזו מתוך ספר חדש ומדהים שהתחלתי לקרוא: "Bank 4.0", של ברט קינג, המייסד של הבנק הדיגיטלי Moven, סופר ומרצה בינלאומי בתחום החדשנות בעולמות הפיננסים. היה לי הכבוד לפגוש אותו בכנס פינטק בלונדון לפני כמה שנים, מאז אני מנסה ללמוד מהספרים שלו כמה שיותר. 


בספר החדש הוא מדבר על עתיד הבנקאות (כשם קוד, כי הוא למעשה מדבר על עולם הפיננסים בהיבט הרחב) למרות שלדעתי כל מי שעוסק בשינוי יכול לשאוב ממנו המון השראה, בכל תחום), ועל ההבדלים בין גישת ה- Design By Analogy, זו שמאפיינת את רוב המוסדות הפיננסיים המסורתיים, המנסים להלביש פתרונות דיגיטליים על גבי תשתית, מערכות, רגולציה ובעיקר תפיסה מסורתית, לבין גישת ה-First Principle Design, היוצאת מדף חלק וחשיבה נטולת מגבלות והנחות יסוד.  אבל מצד שני....בדיוק כשהתלהבתי מהניתוח המעמיק בספר, קפץ לי הציטוט הזה בפיד:

“I find it better to improve things than to be constantly forced to come up with something new..." Dieter Rams, Rams (2018)


34 צפיות

© 2023 by Annabelle. Proudly created with Wix.com