רגע לפני 2020, יש דברים שחייבים להשתנות

נפגשתי השבוע עם פונקציה צבאית לשעבר, כזו שמילאה תפקיד מאוד בכיר באזור טכנולוגי מרכזי בצה"ל. דיברנו על הצורך של ארגונים כיום להתמודד עם קצב השינוי המהיר והאתגרים העסקיים המגוונים, וכיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע (AKA: טרנספורמציה דיגיטלית, אבל ששש, אל תגלו שהשתמשתי במושג הזה). עניין אותי מאוד לשמוע מאותה פונקציה כיצד היא שינתה מקצה לקצה את התפיסה של היחידה הטכנולוגית שבראשה עמדה, במיוחד כשהשינוי התרחש בתוך ארגון צבאי עם כל המשתמע, זאת בהשוואה לשיחה ה"רגילה", בדרך כלל, על שינויים בארגונים עסקיים.

אבל מה שהכי הדהים אותי בשיחה, זו העובדה ששינוי הוא שינוי הוא שינוי, בלי קשר כמעט לתעשייה או לענף שבו השינוי מתרחש. הסכמנו שבסופו של דבר, כשמדברים על טרנספורמציה עסקית מבוססת טכנולוגיה, מדובר קודם כל על שינוי תפיסה רוחבי ועמוק, שרק על בסיסו מתקבלות החלטות עסקיות ולבסוף- הטכנולוגיות.

כדי לעודד את השינוי, היא הבינה שנדרש לשנות את השפה (שמשפיעה ישירות על צורת ההסתכלות). באותה יחידה צבאית אימצו שפה חדשה, כזו שמתרחקת משפת הטכנולוגיה והתשתיות ומתקרבת כמעט באופן מושלם לצד המבצעי, ז"א - לשטח, לצרכים, לאתגרים ולערכים שלו. באופן דומה, וזה נכון לגבי כל תעשייה וארגון, ברגע שכל היחידות מאמצות את השפה החדשה, הצרכים, והבנת האתגרים של השטח (של הצד העסקי), אז ורק אז יישנו יישור קו מערכתי וארגוני, כזה שיכול להתמודד בצורה טובה יותר עם האתגרים שעל הפרק.

אז רגע לפני סיום שנת 2019, החלטתי לרכז לעצמי וגם עבורכם רשימה של קונספציות שלטעמי האישי, צריכים להשתנות. כל אחת ואחד מוזמנים כמובן לקחת מפה את מה שלדעתם רלוונטי או נכון עבורם ו/או עבור הארגון שבו הם פועלים:

1. דיגיטל זו לא מחלקה או תחום. זו תפיסת עולם

זה לא של השיווק, זה לא של הצד העסקי, זה לא של החדשנות, הדיגיטל הוא של הארגון כולו, הוא אמצעי שאמור לשרת את המטרות העסקיות, הוא "תומך לחימה" בדיוק כמו שהמחלקה המשפטית, השיווק, התפעול ושירות הלקוחות מסייעות כולן יחד לארגון לעמוד במטרות שהציב לעצמו.

נכון שלדיגיטל יש מאפיינים ייחודיים שהופכים אותו, במיוחד בשנים האחרונות, לאתגר שמחלקות ויחידות עסקיות שונות "מושכות" אותו אליהם (ובצדק), אבל שוב, מדובר בתפיסת עולם שאמורה לשרת את ה-מה הארגון רוצה להשיג, וחייב להיות owner ארגוני ברור שמקושר רוחבית ועמוק לכל האגפים של הארגון, ועם חיבור ישיר למנכ"ל, לדירקטוריון וכמובן ההנהלה הבכירה, בלעדי המשולש הקדוש הזה, אי אפשר לייצר מהפכות וערך על בסיס דיגיטלי.

2. מציעים שירותים דיגיטליים/טכנולוגיים?

אולי כדאי שתפסיקו להגיד במה אתם מאמינים וכמה אתם ייחודיים/יצירתיים ותתחילו להציג ולשתף בהצלחות שלכם בפועל. במה *באמת* תרמתם למטרות העסקיות של ארגונים אחרים? איזה ערך עסקי אמיתי ייצרתם? יותר מידי חברות מציעות "360", אתרי החברה עמוסים בתמונות, סיסמאות ו"ערכים" שמזכירים העתקים של Wework, מבלי להציג עובדות בשטח מעבר למסך הקלישאות. בדומה לשינוי הצרכני שקורה בעולם, אותנטיות ו"תכלסיות" הופכים למשאב יקר ונדיר. משפט יפה ששמעתי השבוע בהקשר הזה:

"Don’t tell me you’re funny, make me laugh...".

תופעה הזויה נוספת שנתקלתי בה לא מעט, היא ישיבות היכרות עם סטארטאפים או חברות טכנולוגיות שמציגות את המוצר, מתיימרות להצדיק את האתגר שהטכנולוגיה משרתת, מבלי להבין קודם את הענף אליו הארגון שייך אליו, האתגרים העסקיים והמכשולים שביניהם הוא מנסה לנווט. קבעתם פגישה עם חברה? תעשו קצת עבודות הכנה לפני, תנסו להכיר את השוק, מה מאפיין אותו, מה הקשיים שמעצבים אותו ועל בסיס זה, מה ההזדמנות שהפתרון שלכם אמור לשרת.

3. אז הבנו שאתם יודעים לסכם מאמרים ומחקרים לפוסט מגניב בפייסבוק. אתם עדיין לא "גורו דיגיטל"

בהקשר ישיר לסעיף הקודם, שיתוף ידע זה אחלה של דבר, להרבה אנשים אין את היכולת לעבד כמויות של תוכן ומידע, ולכן הנגשה או עמלוק של מידע עבור אחרים זה דבר נפלא. אבל, בין זה לבין להיות "מומחה", יש עדיין פער. האמת? מביך אותי לראות אנשים שקוראים לעצמם בטייטל EXPERT, במיוחד כשזה מטעם עצמם. הבעיה היותר גדולה בעיני הכי הקלות והמהירות שבה אנשים נתפסים בעיני אחרים ככאלו, ופה יש סכנה כי תפיסת עולם צרה ולא תמיד מקצועית שזוכה לחשיפה נרחבת מובילה לשמירה על בינוניות. אני יודע שזו אחת מהבעיות ברשתות החברתיות וחלק מהאופי שלהן, ובכל זאת. כדאי לכולנו לזכור שתמיד ולכל אחת/אחד יש מקום ללמוד, להתפתח, להתנסות. תמיד.

קרדיט: Brian Solis

4. מספיק להיות דגים מתים בזרם

שיתפתי בשבוע שעבר ציוץ חכם של טום גודווין, על צונאמי ה- RTM (שיווק בזמן אמת) סביב "יצירת האמנות" של הבננה שהודבקה לקיר עם נייר דבק. אני לא עוסק בשיווק באופן ישיר אבל באמת חושב שמדובר ב"בגדי המלך החדשים" עם כל מה שקורה במיוחד בארץ עם עלק מהלכי RTM.

זיהיתם בזמן אמת אירוע שמקבל התייחסות ציבורית רחבה? אחלה, בין זה לבין מהלך RTM יצירתי, חכם ומקורי יש גם כן פער שצריך לגשר עליו, העובדה שהעליתם קריאייטיב לא הופכת את זה ל"מהלך" ובטח שלא למשהו קרייטיבי. ושלא תבינו אותי לא נכון, יש מהלכים גם בארץ שהם מעולים, חכמים ויצירתיים (קחו לדוגמה את פעילות "ערה" של עיריית תל-אביב), אבל מצד שני בזוי בעיני פסטיבל ה- #!$@*@# העצמי עם כל תמונה מהירה שעולה סביב אותו אירוע....איפה להגדיר סטנדרט קצת גבוה יותר...?

5. חפשו מקורות השראה והשוואה אחרים

הרבה פעמים ארגונים שואלים את שתי השאלות באות: א) מה עושים המתחרים? ובהיכרות עם חברות טכנולוגיה: ב) עם מי עוד אתם עובדים?

שתי השאלות האלו מייצגות בעיני שימור של הקיים, לעשות More of the same בזמן שמה שבאמת מביא ערך הוא לחשוב ולעשות אחרת. אני תמיד אומר שלא מעניין מה המתחרים עושים, ז"א אפשר וצריך להכיר את פעילות המתחרים, אבל אם רוצים להוביל בקטגוריה, לייצר בידול ולקבוע לעצמנו את הסטנדרטים, המתחרים הם ממש לא מקור ההשראה וההשוואה הנכון.

במקום זאת, כדאי לחפש מקורות השראה מתחומים אחרים, כאלו שהסטנדרטים בהם גבוהים או פשוט שונים (לטובה). דרך אחרת להסתכל על זה, היא לשים בצד את הקיים ופשוט לקחת דף לבן חלק, ולהגיד מה האופטימל. מה בעולם מושלם היה הפתרון הטוב ביותר, ולהתחיל משם לקרב לקרקע המציאות. לפעמים מגבלות יגדירו את הפתרון, ולפעמים הארגון יצטרך לאתגר את עצמו ולשנות קונספציות. זה מתחבר, אגב, לתופעה שנקראת "ארכאולוגיה ארגונית", מצב שבו הארגון מורגל לבצע תהליכים בתבנית מסוימת במשך כך כל הרבה זמן, עד שהוא שוכח למה אותו התהליך מוגדר ככזה ולמעשה מי הגדיר אותו כך מההתחלה (סביר שאותו מגדיר תהליך כבר לא נמצא בארגון...).

6. מרוב מיטאפים וכנסים, לא רואים את הערך

אני יודע שאני לא לבד בתחושה הזו, שמעתי אותו מפי קולגות רבות ומכרים באופן כללי. חוזר ל"מונולוג" הפתיחה שלי, רגע לפני 2020, ראוי שאיכות הכנסים, המיטאפים והתכנסויות בארץ תעלה בכמה רמות. שוב, לא מדובר בשחור ולבן, יש מפגשים קטנים ואינטימיים וגם כנסים גדולים ומושקעים שמייצרים הרבה ערך, וברור שלכל אירוע כזה מגיע מנעד רחב של משתתפים מקשת עוד יותר רחבה של רקעים, הבנה, עניין ואתגרים.

אבל, וזה אבל חשוב שבא ממקום שבו אני מאמין בצורך ובעובדה שאפשר אחרת, אני חושב שמגיע לכולנו רמה גבוהה יותר של אירועים. פחות למכור, פחות "אני אני ואני", ויותר ערך, תובנות, יותר מהשטח. יש פה אנשים מדהימים, יצירתיים ושאפתנים. יש ארגונים ומותגים שמאפשרים לעצמם להתנסות ולהעז, ויש במקביל גם הרבה מקום להתפתח.

תודה לטל זייברט (SAP) באירוע Digital & Innovation של עמית קמה

5 צפיות

© 2023 by Annabelle. Proudly created with Wix.com